ג'ק דמפסי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←הפרישה: קישורים פנימיים |
ויקישיתוף בשורה |
||
שורה 8:
|לידה=[[24 ביוני]] [[1895]]
|פטירה=[[31 במאי]] [[1983]]
|גובה=1.85 מטר
|ענף ספורט=[[איגרוף]]
|קטגוריה=[[איגרוף#משקל|משקל כבד]]
שורה 26:
==צעירותו והקריירה==
נולד במנאסה, [[קולורדו]], בשם ויליאם הריסון דמפסי, הוא גדל במשפחה ענייה ממוצא מעורב. לפי מאמר ב[[ספורטס אילוסטרייטד]]
ב-1927, אירעה טרגדיה בחייו של דמפסי כשאחיו, ג'ון, ירה באשתו, ואחר-כך התאבד{{הערה|1=[http://select.nytimes.com/gst/abstract.html?res=F3071FF6385B157A93C1A9178CD85F438285F9
New York Times. July 3, 1927, Sunday. "Apparently in a spell of temporary insanity due to a recurring attack of an illness to which he had been subject for several years, John Dempsey, brother of the former heavyweight champion, fatally shot his 21-year-old revile, Edna, in a rooming house here today."}}
נואש לכסף, דמפסי פקד לעתים קרובות מסבאות כדי לקרוא תיגר על הנוכחים בהן באומרו: "אני לא
מאזן הקרבות המדויק של דמפסי אינו ידוע בגלל שלפרקים הוא התאגרף תחת השם: "קיד בלקי" (Kid Blackie). (הוא המשיך להשתמש בשם הבדוי עד לשנת 1916). בינתיים, הוא הופיע לראשונה כ"ג'ק דמפסי" ב-1914, על שמו של מתאגרף מהעבר
אחרי הפסדו לדאוני הוא ניצח בנוקאאוט ואחר כך הגיע פעמיים לתיקו מול ג'וני סודנברג ב[[נבדה]]. אחר כך זכה לשלושה ניצחונות ולתיקו ואחריהם פגש את דאוני שוב, הפעם הגיע לתיקו בארבעה סיבובים.
שורה 42:
==הזכייה בתואר==
[[קובץ:Jack Dempsey, Harry Houdini and Benny Leonard2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ג'ק דמפסי שולח אגרוף לעברו של [[הארי הודיני]], בו מחזיק [[בני לאונרד]]]]
בין יריביו היו פיירמן ג'ים פלין, המתאגרף היחידי שאי-פעם הביס את דמפסי בנוקאאוט כשדמפסי הפסיד לו בסיבוב הראשון, וגאנבוט סמית' , בעבר מתמודד שהיה מדורג גבוה שהביס גם את אלוף העולם ג'ס ווילרד וגם את המתאגרף שנכנס להיכל התהילה סם לנגפורד. דמפסי ניצח את סמיט בפעם השלישית
מנהלו הראשון של דמפסי היה ג'ון רייזלר{{הערה|1=[http://select.nytimes.com/gst/abstract.html?res=F50913FF3B5C11738DDDAF0994D1405B808FF1D3 "'John the Barber' Fight Mentor, Dead. Jack Dempsey's First Manager Succumbs to an Infection of His Finger. His Wife, Reconciled After Long Separation, Is at Bedside With Their Children."]
שורה 49:
New York Times. July 8, 1963. "Jack Kearns, who managed Jack Dempsey and other boxing champions, died today at the home of his son Jack Kearns Jr. He was 80 years old."}}.
ב-1918 התאגרף דמפסי 17 פעמים, כשמאזנו עמד על 1-15 ניצחונות, עם קרב אחד ללא-הכרעה. הוא נקם את תבוסתו לפלין והשיב לו כגמולו, כשניצח אותו בנוקאאוט בסיבוב הראשון. בין המתאגרף השונים שהביס היו בטלינג לוינסקי המתאגרף במשקל light heavyweight
דמפסי פתח את 1919 בחמישה ניצחונות ברציפות בנוקאאוט בסיבוב הראשון. אז, ב-4 ביולי, הוא פגש את ג'ס ווילרד, אלוף העולם במשקל כבד בטולדו, אוהיו, לקרב על אליפות העולם. מעט נתנו לדמפסי סיכוי מול האלוף הגדול ממנו ורבים כינו את הקרב גרסה מודרנית של דוד נגד גוליית. דקות לפני שהקרב התחיל, הודיע קרנס לדמפסי שהוא הימר על כספו של דמפסי על כך שינצח בסיבוב הראשון בנוקאאוט. כתוצאה מכך, הסיבוב הראשון היה אחד מהקרבות האכזריים ביותר בהיסטוריה. דמפסי הכה את ווילרד מכות נוראיות והפיל אותו ארצה שבע פעמים בנוקאאוט במהלך הסיבוב הראשון. ווילרד סבל מעצם לחי שבורה, לסת שבורה, איבד כמה משיניו, איבד חלק משמיעתו באוזן אחת ושבר את צלעותיו. זכרונותיו של קרנס מהאירוע היו מקור למה שנודע כ"תאוריית הכפפות המנופחות"; במאמר שפרסם ה[[ספורטס אילוסטרייטד]] ב-20 בינואר 1964 , בו הוא ראיין את דמפסי וווילרד, על זכרונותיהם מהקרב ועל "דוק" קרנס. קרנס טען שהוא הוסיף את "הפלסטר של פריז" (plaster of paris) לחבישה המקובלת תחת כפפותיו של דמפסי, ושדמפסי לא הבחין בכך כשהתוספת לחבישה הוסרה בתום הקרב. מספר אנשים הפריכו סיפור זה, בכללם נט פליישר, אחרי כן מייסד המגזין [[הזירה (מגזין)|הזירה]], שהיה נוכח במקום כשידיו של דמפסי נחבשו: "לא היה שום דבר מיוחד בכפפותיו של ג'ק דמפסי, ולא הושם שום "פלסטר של פריז"
ההיסטוריון ג' ג' ג'ונסטון
}}.
לפי החוקים באותה תקופה, מתאגרף היה רשאי לעמוד מעל יריב שהפיל בנוקאאוט, ולהכות בו
==ההגנה על התואר==
שורה 64:
ההגנה השנייה של דמפסי על התואר הייתה קשה יותר, היה זה נגד ביל ברנאן בדצמבר 1920 ב[[מדיסון סקוור גרדן]], בעיר [[ניו יורק]]. ברנאן היה יריב קשה כשהתמודדו ביניהם שנתיים לפני כן. אחרי עשר סיבובים, ברנאן הוביל בנקודות, ואוזנו השמאלית של דמפסי דיממה קשות. דמפסי הצליח להביס את ברנאן רק בסיבוב ה-12.
הקרב הבא שלו היה נגד הצרפתי ז'ורז' קרפנטייה,
[http://www.lawlessdecade.net/21-1.htm "Georges Carpentier, Boxer, Dies in Paris; He Fought Dempsey at Boyle's Thirty Acres in 1921"]
New York Times. October 29, 1975, Wednesday. "Georges Carpentier, who lost on a fourth-round knockout to Jack Dempsey in boxing's first $1-million gate, died last night of a heart attack. He was 81 years old."}}.
שורה 70:
טקס ריקראד קידם את הקרב בפיקחות, הדגיש את ההבדלים בין שני הגברים, ו[[ג'ורג' ברנרד שו]], שטען שקרפנטייה היה "המתאגרף הטוב בתבל" והימר 50 ל-1 נגד דמפסי. הציפיה לקרב הייתה עצומה.
הקרב נערך ב-2 ביולי 1921 בבוילס ת'רטי אייקרס, [[ג'רזי סיטי]], [[ניו ג'רזי]]. והיה הפעם הראשונה שהכנסותיו מהקהל באולם עברו את מיליון הדולר. מספר הצופים היה
Fisher, Marc. Something in the Air. Random House. xiv. ISBN 978-0-375-50907-0}}.
קרפנטייה התחיל את הקרב ביתרון ואפילו גרם לדמפסי להתנודד מימנית חזקה בסיבוב השני. אולם, כתב שישב קרוב לזירה ספר עשרים וחמישה אגרופים מצידו של דמפסי בשלושים ואחת שניות לפני שהוא נפגע כביכול מהימנית{{הערה|1=[http://www.lawlessdecade.net/21-1.htm
דמפסי לא הגן על תואר עד יולי 1923 בקרב נגד טומי גיבונס בשלבי, מונטאנה. גיבונס היה מתאגרף מיומן ופיקח, אבל לא היה חזק דיו אל מול דמפסי הגדול והחזק יותר, שניצח אחרי 15 סיבובים לפי החלטת השופטים.
ההגנה המוצלחת האחרונה על התואר של דמפסי הייתה ביולי 1923 בפולו גראונדס של ניו יורק. יריבו בקרב היה המתאגרף הענקי ורב הכוח, אבל עם זאת מוגבל, לואיס אנחל פירפו, מארגנטינה. באולם נכחו 85,000 צופים, כש-20,000 נוספים ניסו להיכנס לתוך האולם. דמפסי ניצח בסיבוב השני בנוקאאוט, אך היה זה קרב מלהיב.
[http://www.elgrafico.com.ar/coberturas-historicas/1923-cuando-firpo-tiro-a-dempsey-fuera-del-ring-detalle.php volver a eventoEdición 221, 22 de septiembre de 1923El encuentro por la corona mundial de Box]}}. קרבות אלה, ביחד עם קרבות ראווה רבים, סרטים ופרסומות, הפכו את דמפסי לאחד האתלטים העשירים ביותר בעולם.
שורה 89:
New York Times. November 8, 1978, Wednesday. "Gene Tunney, the former heavyweight boxing champion who twice defeated Jack Dempsey, died yesterday at the Greenwich Hospital in Connecticut. He was 80 years old and had been suffering from a circulation ailment."}}. טאני היה מתאגרף מצוין שהפסיד רק פעם אחת במהלך הקריירה שלו. אף על פי כן, טאני עדיין נחשב כמי שצפוי להפסיד.
דמפסי הפסיד את תוארו בנקודות בסיבוב העשירי. הוא לא הפגין עוד את עוצמת האגרופים האגדית שלו או את מהירות ידיו, דמפסי נוצח בקלות בידי
דמפסי שקל פרישה, אולם לאחר חודשים אחדים והא החליט לנסות לשוב לאיגרוף. ביולי 1927, ב[[יאנקי סטדיום]] הוא ניצח בנוקאאוט את האלוף לעתיד במשקל כבד, ג'ק שארקי בסיבוב השביעי בקרב מקדים לפני ההתמודדות על התואר נגד טאני.
הקרב החוזר עם טאני נערך ב[[שיקגו]], [[אילינוי]], בספטמבר 1922, 364 ימים אחרי שהוא הפסיד את תוארו לטאני בקרב הראשון ביניהם. הקרב עורר עניין רב אפילו יותר מאשר הקרבות נגד קרפנטייה ופירפו. והכניס סכום חסר תקדים של 2 מיליון דולר מהכנסות מכרטיסים, שיא שנותר בעינו במשך שנים רבות. נאמר שאל קאפונה הציע לדמפסי שוחד על מנת שיפסיד בקרב החוזר, אבל דמפסי סירב לשמוע על כך. מיליוני אנשים ברחבי הארץ האזינו לקרב ברדיו, ומאות עתונאים כיסו את האירוע. לטאני שולם סכום שיא של מיליון דולר עבור הקרב החוזר, דמפסי הרוויח כמחצית מכך.
דמפסי הפסיד את הקרב בנקודות כשהוא הפיל בנוקאאוט את טאני בוו שמאלי לסנטר בסיבוב השביעי, והנחית מספר אגרופים נוספים. חוק חדש באותה עת קבע שכשמתאגרף מכה בנוקאאוט את יריבו, עליו לגשת מיד לפינה נייטרלית. אך נדמה שדמפסי
השופט ספר 14 שניות שבהן טאני היה על הרצפה לפני שקם על רגליו. אבל, אחרי שדמפסי ניגש לפינה נייטרלית, התחיל השופט לספור, וטאני קם כשהשופט ספר עד תשע. דמפסי ניסה להביס את טאני לפני שהסיבוב הסתיים, אבל לא עלה בידו לעשות כן. טאני שהתאושש הפיל את דמפסי ולא עלה בידו לקום עד שהשופט ספר לאחד בסיבוב השמיני והוא הוביל בקלות בשני הסיבובים הנותרים בקרב, ושמר על תארו בהחלטה פה אחד של השופטים. באופן אירוני, החוק החדש, (שעדיין אל היה אוניברסלי) נחקק לפי דרישתם של אנשיו של דמפסי. סתירה אחרת הייתה העובדה שטאני הפיל את דמפסי בנוקאאוט, והשופט התחיל לספור מיד, לא חיכה עד שטאני יזוז לפינה נייטרלית{{הערה|1=[http://genetunney.org/idol63.html Jack Dempsey vs. Gene Tunney]
שורה 101:
==הפרישה==
דמפסי פרש אחרי הקרב עם
כשארצות הברית נכנסה ל[[מלחמת העולם השנייה]], לדמפסי הייתה הזדמנות להפריך כל ביקורת שנותרה משירותו הצבאי שני עשורים קודם לכן. הוא הצטרף למשמר הלאומי של מדינת ניו יורק והתמנה לסגן (first lieutenant), אחרי כן עבר לחיל המילואים של משמר החופים בדרגת lieutenant. ביוני 1942, הוא עבר למחנה אימונים של משמר החופים (Coast Guard Reserve) בחוף מנהטן, ברוקלין, ניו יורק, שם התמנה ל"מנהל חינוך גופני". הוא גם הופיע בקרבות רבים, במחנות, בתי חולים וב- drives War Bond. הוא קודם לרב-סרן (lieutenant commander) בדצמבר 1942 ול- commander במרץ 1944. ב-1944 הוא התמנה ל-
דמפסי כתב ספר שנקרא Championship Fighting: Explosive Punching and Aggressive Defense, שפורסם ב-1950. הספר מדגיש את עוצמת הנוקאאוט הנגרמת מתנועה מהירה של העברת כובד משקלו של הגוף.
שורה 117:
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://en.wikiquote.org/wiki/Jack_Dempsey ג'ק דמפסי בוויקיציטוט באנגלית]
* [http://boxrec.com/list_bouts.php?human_id=009009&cat=boxer שיאי האיגרוף המקצועיים של ג'ק דמפסי], באתר Boxrec
|