שחר אילן – הבדלי גרסאות

נוסף בית אחד ,  לפני 6 שנים
אין תקציר עריכה
כמו כן נשמעו טענות על שכרו הגבוה כסמנכ"ל עמותה, וכי מהדו"ח הכספי של העמותה שהוא אחד מראשיה, עולה כי בשנת 2010 גייסה העמותה כ-1.5 מיליון שקלים. רוב כספי העמותה לא הושקעו בעריכת מחקרים ואף לא בתעמולה, אלא הרוב המכריע של הכספים נועדו לעלות שכרם של שני ראשיה, אורי רגב ושחר אילן. עלות שכרו של רגב עמדה על 661,579 שקלים בשנה (משמע - משכורת של עשרות אלפי שקלים בחודש), ועלות שכרו של אילן עמד על 347,290 שקלים בשנה. גם הוא זכה, מן הסתם, למשכורת של עשרות אלפי שקלים בחודש, בעוד הוא תורם לליבוי השנאה כלפי "שוד הקופה הציבורית" על ידי אברכים שמתקיימים מסכומים קטנים מאות מונים משכרו שלו.
 
בתגובה לפרסום הדו"ח הכספי אמר יו"ר ועדת הכספים דאז, ח"כ הרב משה גפני: "לא ייאמן שבמדינת ישראל, עמותה המוכרת ע"י משרד המשפטים פועלת אך ורק כדי להשמיץ חברה שלמה בישראל, ליצור שנאה ופילוג בעם, ולהעניק שכר כה רב לשני אנשים שהדבר היחיד שהם עושים הוא להכפיש, להסית ולהשמיץ את החברה החרדית. זוהי חרפה שאין דומה לה. הציבור החרדי שמוכפש על ידם בכל פעם מחדש, מחונך להסתפקות במועט, ולא יכול לחלום אפילו על משכורות כאלו, על כך שבעוד הוא מבקר את החרדים החיים על פת לחמם".
 
בתגובה לשאילתא שהוגשה ע"י גפני ענה שר המשפטים יעקב נאמן כי "בעמותת חדו"ש לא נערכה ביקורת עומק, בין היתר מאחר שמדובר בעמותה שלא ביקשה ולא ניתן לה אישור ניהול תקין. בפועל יוצא שהיא לא יכולה ליהנות מכספי מדינה או מהטבות מס לתורמים". לאור זאת שר המשפטים דאז יעקב נאמן פנה לרשם העמותות בבקשה לבחון האם הוצאות השכר של עמותת חדו"ש הן בלתי סבירות במידה כזו שיש בהן שימוש לא נכון בכספי העמותה; "כשנקבל את התשובה מרשם העמותות נטפל בה",
משתמש אלמוני