הבדלים בין גרסאות בדף "משפט הקופים (מחזה)"

מ
ויקיזציה
מ
מ (ויקיזציה)
'''משפט הקופים''' (השם המקורי ב[[אנגלית]] הוא '''Inherit the Wind''' – "ינחל רוח", פסוק מספר [[משלי]]) הוא [[מחזה]] פרי עטם של ג'רום לורנס ורוברט אדווין לי. המחזה, ש[[הצגת בכורה|הצגת הבכורה]] שלו התקיימה ב-[[1955]], מגולל את סיפורו של [[משפט הקופים]] משנת [[1925]] כאמצעי לדון ב[[מקארתיזם]] של אותה עת.{{הערה|שם=בלקנשיפ|1=ביל בלנקנשיפ, [http://cjonline.com/stories/030201/wee_inherit.shtml משפט הקופים במחלוקת], The Capital-Journal, 2 במרץ 2001}} אולם כיום הוא [[אקטואליה|אקטואלי]] מסיבות אחרות. עם עליית הפונדמנטליזם הנוצרי והשפעתו הפוליטית ב[[שנות השמונים]] והאתגר שהוא הציב בפני רעיון [[הפרדת הדת מהמדינה]], בכלל זה לימוד תורת ה[[אבולוציה]] בבתי הספר הציבוריים, המחזה מתייחס לקונפליקט בין האמונה הדתית לבין [[חירות המחשבה]] והוא רלוונטי לזמננו וזוכה לתהודה רחבה. זאת ניתן לראות בהפקות הרבות והמחודשות בעיבודים למסך עשורים לאחר שהוא הוצג לראשונה.<ref>לינדזי מק'קייב, [http://xroads.virginia.edu/~ug97/inherit/intro.html הקדמת העורך ל"משפט הקופים"], התוכנית ללימודים אמריקאיים, [[אוניברסיטת וירג'יניה]], אפריל 1996</ref>
ביל בלנקנשיפ,
[http://cjonline.com/stories/030201/wee_inherit.shtml משפט הקופים במחלוקת], The Capital-Journal, 2 במרץ 2001
</ref> אולם כיום הוא [[אקטואליה|אקטואלי]] מסיבות אחרות. עם עליית הפונדמנטליזם הנוצרי והשפעתו הפוליטית ב[[שנות השמונים]] והאתגר שהוא הציב בפני רעיון [[הפרדת הדת מהמדינה]], בכלל זה לימוד תורת ה[[אבולוציה]] בבתי הספר הציבוריים, המחזה מתייחס לקונפליקט בין האמונה הדתית לבין [[חירות המחשבה]] והוא רלוונטי לזמננו וזוכה לתהודה רחבה. זאת ניתן לראות בהפקות הרבות והמחודשות בעיבודים למסך עשורים לאחר שהוא הוצג לראשונה.<ref>
לינדזי מק'קייב,
[http://xroads.virginia.edu/~ug97/inherit/intro.html הקדמת העורך ל"משפט הקופים"], התוכנית ללימודים אמריקאיים, [[אוניברסיטת וירג'יניה]], אפריל 1996
</ref>
==הרקע==
"משפט הקופים" הוא תיאור בדוי של "[[משפט סקופס]]" משנת [[1925]], שהסתיים בהרשעתו של [[ג'ון סקופס]], משום שלימד את תורת ה[[אבולוציה]] של [[צ'ארלס דרווין]] ב[[הוראת המדעים|שיעור מדע]] בבית ספר תיכון, בניגוד לחוק של מדינת [[טנסי]], שאסר על לימודי האבולוציה. דמויותיהם של מתיו האריסון בריידי, הנרי דראמונד, ברטראם קייטס ואד הורנבק, תואמות לדמויותיהם ההיסטוריות של [[ויליאם ג'נינגס ברייאן]], [[קלרנס דרו]], סקופס ו[[הנרי לואיס מנקן]], בהתאמה. אולם, המחזאים מציינים בהערה בפתיחת המחזה שהם אינם מתיימרים לדיוק היסטורי.<ref>
[http://xroads.virginia.edu/~ug97/inherit/l&lnote.html הערת המחזאים בפתיחה למחזה "משפט הקופים"]</ref> וישנם מקרים רבים בהם האירועים שונו או הומצאו. לדוגמה דמויותיהם של המטיף ושל בתו הן בדויות, אנשי העיר לא היו עוינים כלפי אלו שהגיע למשפט בדייטון (העיר במדינת טנסי בה התקיים המשפט האמיתי), ובריאן הציע לשלם את הקנס של סקופס אם הוא יורשע. בריאן אכן נפטר זמן קצר מתום המשפט, אולם זה קרה חמישה ימים מאוחר יותר בשנתו, כתוצאה ממחלת ה[[סוכרת]] ממנה סבל.<ref>[http://www.highbeam.com/doc/1G2-2692700013.html# "משפט הקופים", מחזאות לסטודנטים], באתר highbeam.com{{כ}} 1 בינואר 1998</ref><ref>קארן ריילי, ג'ניפר בראון, ריי בראסוול,
[http://xroads.virginia.edu/~ug97/inherit/l&lnote.html הערת המחזאים בפתיחה למחזה "משפט הקופים"]
[http://www.highbeam.com/doc/1P3-1670106791.html# האמת ההיסטורית בסרט: "משפט הקופים" כהערכה למורה האמריקאי], American Educational History Journal, {{כ}}1 בינואר 2007</ref>
</ref> וישנם מקרים רבים בהם האירועים שונו או הומצאו. לדוגמה דמויותיהם של המטיף ושל בתו הן בדויות, אנשי העיר לא היו עוינים כלפי אלו שהגיע למשפט בדייטון (העיר במדינת טנסי בה התקיים המשפט האמיתי), ובריאן הציע לשלם את הקנס של סקופס אם הוא יורשע. בריאן אכן נפטר זמן קצר מתום המשפט, אולם זה קרה חמישה ימים מאוחר יותר בשנתו, כתוצאה ממחלת ה[[סוכרת]] ממנה סבל.<ref>
[http://www.highbeam.com/doc/1G2-2692700013.html# "משפט הקופים", מחזאות לסטודנטים], באתר highbeam.com {{כ}} 1 בינואר 1998
</ref><ref>
קארן ריילי, ג'ניפר בראון, ריי בראסוול,
[http://www.highbeam.com/doc/1P3-1670106791.html# האמת ההיסטורית בסרט: "משפט הקופים" כהערכה למורה האמריקאי], American Educational History Journal, {{כ}}1 בינואר 2007
</ref>
 
הפרשן הפוליטי סטיב בנן אמר על אי-הדיוקים של המחזה: "סקופס לא ביקש שום [[אמפתיה]], לא הייתה לו [[ארוסה]] וסקופס האמיתי מעולם לא נעצר. למעשה, [[משפט הקופים (סרט)|הסרט הפופולרי]] שהיה מועמד לארבעה [[פרס אוסקר|פרסי אוסקר]] ועזר לעצב את הבנתה של אמריקה של "משפט הקופים של סקופס" במשך עשורים, היה שיקוף לא נכון של ההיסטוריה."<ref>סטיב בנן, [http://www.highbeam.com/doc/1G1-63974644.html# מיתוס המשפט], Church & State, {{כ}}1 ביולי 2000</ref>
סטיב בנן,
[http://www.highbeam.com/doc/1G1-63974644.html# מיתוס המשפט], Church & State, {{כ}}1 ביולי 2000
</ref>
 
לורנס הסביר בראיון שנתן ב-1996 שמטרתו של המחזה הייתה לבקר את ה[[מקארתיזם]] שמשל במדינה באותה עת, שבו נערכו חקירות אנטי-[[קומוניזם|קומוניסטיות]] בידי [[ועדת בית הנבחרים לפעילות אנטי-אמריקנית]], בהנהגתו של ה[[הסנאט של ארצות הברית|סנאטור]] [[ג'וזף מקארתי]]. המחזה גם מתכוון להגן על [[חירות המחשבה]]. לורנס אמר ש"אנחנו השתמשנו בהוראות האבולוציה כ[[אלגוריה]], [[מטפורה]] לכל סוג של שליטה שכלית... הוא לא דן במדע מול הדת. הוא עוסק בזכות לחשוב."<ref>{{הערה|שם=בלקנשיפ}}
ביל בלנקנשיפ,
[http://cjonline.com/stories/030201/wee_inherit.shtml משפט הקופים במחלוקת], The Capital-Journal, 2 במרץ 2001
</ref>
 
==הכותרת==
כותרת המחזה באנגלית inherit the wind (ינחל רוח) לקוחה מהפסוק "עֹכֵר בֵּיתוֹ, יִנְחַל-רוּחַ;" ([[משלי]] יא כט‏). במערכה הראשונה, תמונה ג' בריידי נוזף בכומר בראון בציטטה מהתנ"ך מכיוון שהוא מתנכר לבתו כשהוא נושא דרשה נלהבת נגד קייטס.<ref>ג'רום לורנס ורוברט אדווין לי, '''משפט הקופים''', תרגום ועיבוד: [[אברהם עוז]], הוצאת "אור עם", תשמ"ט 1989, עמ' 57-8.</ref>
ג'רום לורנס ורוברט אדווין לי, '''משפט הקופים''', תרגום ועיבוד: [[אברהם עוז]], הוצאת "אור עם", תשמ"ט 1989, עמ' 57-8.
</ref>
 
==הנפשות הפועלות==
 
====תמונה ב'====
תמונה ב' מתרחשת באולם בית המשפט. הנוכחים הם מתיו האריסון בריידי, הנרי דראמונד, טום דאוונפורט, ראש העיר, השופט ורבים מאנשי העיירה (יושבים מאחורי צוותי ההגנה והתביעה וצופים במתרחש). הזמן הוא יום או יומיים מאוחר יותר ובוחרים חבר מושבעים. דאוונפורט, התובע המחוזי המקומי, חוקר את מר באניסטר כדי לראות אם הוא מושבע מתאים בשביל התביעה. באניסטר אומר שהוא הולך ל[[כנסייה]] בימי ראשון, והתביעה מקבלת אותו. דראמונד חוקר את באניסטר, ומתגלה שבאניסטר אינו יודע קרוא וכתוב. דראמונד מקבל את באניסטר לחבר המושבעים. ג'סי דאנלאפ (בעיבוד העברי של [[אברהם עוז]] הוא נקרא בשם קורקין) נקרא לעלות לדוכן. בריידי שואל את דאנלאפ אם הוא מאמין בתנ"ך, דאנלאפ עונה במרץ: "אני מאמין בתורת אלוהים הקדושה. ואני מאמין במתיו האריסון בריידי !"<ref>'''משפט הקופים''', "אור עם", תשמ"ט 1989, עמ' 40.</ref> בריידי חושב שדאנלאפ מתאים. דראמונד מסרב לתשאל את דאנלאפ, ואומר שדאנלאפ אינו מקובל עליו כמושבע. בריידי דורש מדראמונד שיספק סיבה לסירובו לקבל את דאנלאפ, או לפחות ישאל אותו משהו. דראמונד שואל את דאנלאפ "מה שלומך?" ואז אומר שדאנלאפ אינו מתאים.
'''משפט הקופים''', "אור עם", תשמ"ט 1989, עמ' 40.
</ref> בריידי חושב שדאנלאפ מתאים. דראמונד מסרב לתשאל את דאנלאפ, ואומר שדאנלאפ אינו מקובל עליו כמושבע. בריידי דורש מדראמונד שיספק סיבה לסירובו לקבל את דאנלאפ, או לפחות ישאל אותו משהו. דראמונד שואל את דאנלאפ "מה שלומך?" ואז אומר שדאנלאפ אינו מתאים.
 
דראמונד מוחה על השימוש במילה "קולונל" כלפי בריידי, בטענה שלא ידוע לו על הישגיו של בריידי בשדה הקרב, שהדבר יוצר הטיה כלפי הנאשם בכך שהוא מעלה את דמות התובע כרוכב על סוס שכל כוחות הצדק מאחוריו. ראש העיר מתייעץ עם השופט והוא מסכים לתת לבריידי מינוי של "קולונל כבוד זמני".
 
ג'ורג' סילרס נקרא לדוכן כמושבע פוטנציאלי. בריידי מתשאל אותו בקצרה ואז מקבל אותו. דראמונד שואל את סילרס מספר שאלות אודות הדת ואחר-כך על האבולוציה, ואז מקבל גם הוא את סילרס. לפתע בריידי נזעק ואומר ש"אם אורח מחשבתם של המושבעים אינו עולה בקנה אחד עם חוקי החברה ודפוסי ההתנהגות שלה." הם אינם מתאימים.<ref>'''משפט הקופים''', "אור עם", תשמ"ט 1989, עמ' 44.</ref> דראמונד מתנגד לכך שבריידי משתמש במילה "בקנה אחד" בריידי מספר לשופט על משפט אנדיקוט בו לדבריו דראמונד בלבל את המושבעים עד כדי כך שהם נתנו פסק דין מוטעה. דראמונד מצהיר ש"כל מה שאני רוצה זה למנוע מאלה שעוצרים את מחוגי הזמן לשפוך את כל הזבל של [[ימי הביניים]] לתוך החוקה שלנו."<ref>'''משפט הקופים''', "אור עם", תשמ"ט 1989, עמ' 44.</ref> השופט קובע שבחירת המושבעים הושלמה ונועל את הישיבה.
'''משפט הקופים''', "אור עם", תשמ"ט 1989, עמ' 44.
</ref> דראמונד מתנגד לכך שבריידי משתמש במילה "בקנה אחד" בריידי מספר לשופט על משפט אנדיקוט בו לדבריו דראמונד בלבל את המושבעים עד כדי כך שהם נתנו פסק דין מוטעה. דראמונד מצהיר ש"כל מה שאני רוצה זה למנוע מאלה שעוצרים את מחוגי הזמן לשפוך את כל הזבל של [[ימי הביניים]] לתוך החוקה שלנו."<ref>
'''משפט הקופים''', "אור עם", תשמ"ט 1989, עמ' 44.
</ref> השופט קובע שבחירת המושבעים הושלמה ונועל את הישיבה.
 
אחרי שהישיבה מסתיימת השופט מכריז שהכומר בראון יערוך בלילה עצרת תפילה מול בית המשפט דראמונד אומר "אני מתנגד לתשדיר הפרסומת הזה",<ref>'''משפט הקופים''', "אור עם", תשמ"ט 1989, עמ' 45.</ref> אולם השופט קובע כי הישיבה ננעלה.
'''משפט הקופים''', "אור עם", תשמ"ט 1989, עמ' 45.
</ref> אולם השופט קובע כי הישיבה ננעלה.
 
===מערכה שנייה===
====תמונה א'====
התמונה השלישית מתרחשת בכיכר בית המשפט באותו לילה. שני פועלים (בולינגר וקורקין) מדיינים ביניהם מה לעשות עם השלט "'קרא את התנ"ך" שתלוי על הבמה וקורקין אומר: "השטן ההוא עוד לא מנהל את העיר. תשאיר אותו." בריידי נכנס עם חבורת עיתונאים ומספר על יחסיו על דראמונד. לפתע הוא מבחין בהורנבק ואומר לו: "עצוב לקרוא דיווח כל כך – חד-צדדי." הורנבק עונה לו: "אני לא מדווח, קולונל. אני מבקר."<ref>'''משפט הקופים''', "אור עם", תשמ"ט 1989, עמ' 52. </ref>
'''משפט הקופים''', "אור עם", תשמ"ט 1989, עמ' 52.
</ref>
 
הכומר וקהל המאמינים עולה לבמה. בהוראת הבמה המחזאים כותבים:
{{ציטוט|תוכן="עצרת התפילה משמשת בעבור אנשי הקהילה קולנוע, רדיו וקירקס גם יחד. לדידם הכומר בראון הוא כוכב עליון.|מקור='''משפט הקופים''', "אור עם", תשמ"ט 1989, עמ' 53.|מרכאות=כן}}
<ref>
'''משפט הקופים''', "אור עם", תשמ"ט 1989, עמ' 53.
</ref>}}
 
בראון אומר משפטים ברוח התנ"ך והקהל עונה לו במשפטים דומים המחזקים את דבריו. הוא מספר על כך שאלוהים ברא את העולם בשישה ימים. בראון מדבר על קייטס ומבקש מאלוהים: "תן לו ויחוש את אימת חרבך! תהיה נפשו הארורה מתהפכת ביסורים ועינויים לנצח נצחים -"
ורייצ'ל רצה לעבר הבמה אומרת שלא יתפלל שקייטס ימות. בראון אומר שאלוהים יקלל את מי שמבקש רחמים על קייט. בריידי שאינו חש בנוח עם דבריו של בראון אומר:
{{ציטוט|תוכן="זכור את חכמת [[שלמה]] בספר [[משלי]] (ברוך) "עוכר ביתו ינחל רוח! ... התנ"ך גם אומר לנו שאלוהים סולח לילדיו. ואנחנו, ילדיו של אלוהים, מצווים לסלוח זה לזה.|מקור='''משפט הקופים''', "אור עם", תשמ"ט 1989, עמ' 57-8.|מרכאות=כן}}
<ref>
'''משפט הקופים''', "אור עם", תשמ"ט 1989, עמ' 57-8.
</ref>}}
 
בתום התפילה, בריידי ניגש לדראמונד (שנמצא בקהל) ואומר לו: "פעם היינו חברים טובים... איך זה קרה... שכל כך התרחקת ממני." דראמונד עונה לו: "אולי זה אתה שהתרחקת – כי נשארת עומד במקום."<ref>'''משפט הקופים''', "אור עם", תשמ"ט 1989, עמ' 58.</ref> מילים שמשפיעות מאוד על בריידי.
'''משפט הקופים''', "אור עם", תשמ"ט 1989, עמ' 58.
</ref> מילים שמשפיעות מאוד על בריידי.
 
====תמונה ב'====
תמונה שנייה מתרחשת יומיים אחר-כך באולם בית המשפט. אחר-הצהרים וחם מאוד. הסצנה נפתחת כשהמשפט בעיצומו. בריידי חוקר את העד הווארד בלייר. אחרי-כן בריידי ודראמונד נקלעים לוויכוח סוער בדבר סוג השאלות. דראמונד עורך להווארד חקירה נגדית, אולם בריידי מתנגד לשאלותיו של דראמונד (והשופט מסכים עם בריידי). דראמונד נושא [[מונולוג]] בו הוא אומר:
{{ציטוט|תוכן="למושג טוב אין משמעות בשבילי! לאמת יש משמעות – בתור עיקרון מכוון. אבל אחד מגילויי הטימטוםהטמטום של זמננו הוא התשבץ המוסרי שבתוכו כלאנו את ההתנהגות האנושית: כך שכל פעולה של מישהו נמדדת באופן שרירותי לפי קוי רוחב של "טוב" וקוי אורך של "רע" – והכל בדייקנות של דקות, ושניות ומעלות!!|מקור='''משפט הקופים''', "אור עם", תשמ"ט 1989, עמ' 66-65.}}
<ref>
'''משפט הקופים''', "אור עם", תשמ"ט 1989, עמ' 66-65.
</ref>}}
השופט משחרר את הווארד.
 
דאוונפורט קורא לרייצ'ל להעיד. בריידי חוקר אותה והיא מגלה שקייטס הפסיק ללכת לכנסייתו של הכומר בראון אחרי שבראון הטיף שילד מקומו שטבע לא היה טהור במותו מכיוון שהוא לא [[טבילה לנצרות|נטבל לנצרות]]. קייטס צועק בזעם שמה שבראון באמת אמר הוא שהנשמה של הילד מקוללת ומתהפכת באש ה[[גיהנום]]. בקהל נשמעות קריאות לעבר קייטס שהוא מלשין ו[[כופר (אמונה דתית)|כופר]]. בריידי ממשיך ומתשאל את רייצ'ל, דורש לדעת אם קייטס מכחיש את מציאות האל ומשווה את מוסד הנישואים הנישואים ל[[רבייה|רביית]] בעלי החיים. רייצ'ל מתפרצת ואומרת שקייטס אמר את הדברים בצורה אחרת ושהוא התלוצץ. דראמונד מתנגד לשאלות. רייצ'ל כמעט מתמוטטת ודראמונד משחרר אותה בלי חקירה נגדית. דראמונד מנסה לקרוא לשלושה מדענים להעיד מטעם הסנגוריה, אבל השופט פוטר את שאלותיו. דראמונד שואל אם השופט יתיר עדויות על ה[[תנ"ך]] והשופט נאות לכך. דראמונד קורא לבריידי לעלות לדוכן העדים בתור מומחה לתנ"ך.
 
דראמונד מנסה לשאול את בריידי מה הוא יודע על כתביו של צ'ארלס דרווין, אבל השופט קובע שהשאלות אינן מתאימות. לכן דראמונד שאול את בריידי אודות אמיתותם של סיפור התנ"ך כמו סיפור [[יונה הנביא#השהות במעי הדג|הלוייתן שבולע את יונה]], הסיפור על [[יהושע בן נון#דמותו בספר יהושע|יהושע שציווה על השמש לעמוד דום]] ועוד. בריידי אומר שכולם נכונים ושואל את דראמונד אם יש משהו קדוש בעיניו. דראמונד עונה שרוח האדם וש"דרווין העלה אותנו אל פיסגה של הר, מעליה אנחנו יכולים להשקיף אחורה ולראות את הדרך שממנה באנו. אבל בשביל הראות הזאת, החזון הזה, הידיעה הזאת, אנחנו חייבים לנטוש את האמונה בפיוט החביב של ספר בראשית."<ref>'''משפט הקופים''', "אור עם", תשמ"ט 1989, עמ' 83.</ref>
'''משפט הקופים''', "אור עם", תשמ"ט 1989, עמ' 83.
</ref>
 
דראמונד משנה את סגנון שאלותיו. הוא שואל מראה לבריידי אבן ואומר שהמדען שהוא זימן אומר שהיא בת 10 מיליון שנה. בריידי אומר שהפרופסור שלו בלבל את הזמנים והעולם הוא בן 6,000 שנה. דראמונד אומר שבתנ"ך כתוב שאלוהים ברא את השמש רק ביום הרביעי ולכן ייתכן היום הראשון שנרשם בתנ"ך "היה יכול להיות בן שלושים שעות! או חודש! או שנה! או מאה שנה! או עשרה מיליון שנה!"<ref>'''משפט הקופים''', "אור עם", תשמ"ט 1989, עמ' 87.</ref> הוא מערער את ביטחונו של בריידי שמסכים איתו. בכך דראמונד מראה שהתנ"ך יכול להתיישב עם המדע.
'''משפט הקופים''', "אור עם", תשמ"ט 1989, עמ' 87.
</ref> הוא מערער את ביטחונו של בריידי שמסכים איתו. בכך דראמונד מראה שהתנ"ך יכול להתיישב עם המדע.
 
בריידי מאשים את דראמונד בכך שהוא מנסה להרוס את האמונה של האנשים בתנ"ך, ושאלוהים דיבר אל האנשים שכתבו את התנ"ך. דראמונד שואל אותו איך הוא יודע שאלוהים לא דיבר אל צ'ארלס דרווין. בריידי עונה שאלוהים מצווה עליו להתנגד לתורות הרשע של דרווין. דראמונד שואל אותו אם אלוהים מדבר אליו ובריידי עונה שכן. דראמונד אומר:
{{ציטוט|תוכן="אז אתה, מתיו האריסון בריידי, דרך הנאומים שלך, דרך החוקה או כל דרך שהיא, אתה מעביר את מצוותיו של האלוהים אל כל באי עולם! (צחוק מתחיל בעולם) רבותי, תכירו בבקשה את 'הנביא מ[[נברסקה]]'!"|מקור='''משפט הקופים''', "אור עם", תשמ"ט 1989, עמ' 88-9.}}
<ref>
'''משפט הקופים''', "אור עם", תשמ"ט 1989, עמ' 88-9.
</ref>}}
 
יהירותו של בריידי מתערערת, הוא נבוך ואומר ש"כל אדם אחראי למעשיו". דראמונד נאחז בדבריו ושואל אותו למה החוק מונע מברטראם קייטס להפעיל את [[רצון חופשי|הרצון החופשי]] שלו. בריידי מתחיל לצטט את התנ"ך באריכות, דראמונד אומר שהוא משוחרר והקהל צוחק ממנו. בריידי ממשיך לצטט את התנ"ך, השופט נועל את הישיבה לאותו יום ובריידי צונח על הספסל כשהוא מותש. אשתו נחפזת לצידו ומנחמת אותו.
====תמונה ג'====
בית המשפט למחרת. המערכה שלישית מורכבת מסצנה אחת בה נוכחות כל הדמויות הראשיות. יש מתח בקהל, כולל מספר שדרי רדיו וציודם המגושם. קייטס שואל את דראמונד אם הוא יימצא אשם. דראמונד בתשובה מספר שכשהוא היה בן שבע, הוריו עבדו קשה וחסכו וקנו לו במתנה [[סוס נדנדה]] בשם "רקדנית הזהב". הגוף שלה היה כולו זהב, אבל כשהוא התיישב עליה היא נשברה. דראמונד אומר:
{{ציטוט|תוכן="ברט, כל פעם שתראה משהו נוצץ, מבריק, מושלם – הכול זהב, עם נקודות ארגמן – תבדוק מתחת לצבע! ואם זה שקר – תוקיע אותו ותראה מה הוא באמת!"|מקור='''משפט הקופים''', "אור עם", תשמ"ט 1989, עמ' 10.}}
<ref>
'''משפט הקופים''', "אור עם", תשמ"ט 1989, עמ' 10.
</ref>}}
 
לפני שהמשפט מתחיל, ראש העיר משוחחת בפרטיות עם השופט. התקשורת ההמונית גרמה לעיירה להיראות רע מאוד, וראש העיר מבקש מהשופט להקל בעונשו של קייטס, אם הוא יימצא אשם.
 
השופט נכנס ואומר בשקט שבריידי מת. הורנבק מותח ביקורת סרקסטית ארוכה על בריידי, אולם דראמונד עונה לו:
{{ציטוט|תוכן="למתיו בריידי היה חזון. הייתה לו אמת, והוא נלחם עליה. נכון, הוא טעה בדרך... על מה אתה נלחם, הד הורנבק? על בונוס מהעורך הראשי? על הכותרת של מחר בבוקר? כן, מתיו בריידי מת כי הלב שלו נשבר. תירק על בריידי ותקבל אנשים בלי לב בכלל!"|מקור='''משפט הקופים''', "אור עם", תשמ"ט 1989, עמ' 107.}}
<ref>'''משפט הקופים''', "אור עם", תשמ"ט 1989, עמ' 107.</ref>}}
 
קייטס ורייצ'ל יוצאים מאולם בית המשפט כדי לתפוש את הרכבת היוצאת; הם עוזבים כדי להתחתן במקום אחר. רייצ'ל משאירה מאחוריה את ספרו של דרווין "[[מוצא האדם (ספר)|מוצא האדם]]". דראמונד מרים הן את ספרו של דרווין והן את התנ"ך ועוזב את אולם בית המשפט כששני הספרים בתיקו.
</ref>
 
הוא הציג בברודוויי עד [[22 ביוני]] [[1957]]. המחזה הועלה מחדש בברודוויי פעמיים": [[4 באפריל]] [[1996]] – [[12 במאי]] 1996 ומ-[[12 באפריל]] [[2007]] עד ל-[[8 ביולי]] [[2007]].<ref>
[http://www.ibdb.com/show.php?id=4722 משפט הקופים בברודוויי]
</ref>
בהפקה המחודשת של 1996 כיכב [[ג'ורג' סי. סקוט]] (שגילם את דמותו של בריידי בסרט משנת 1998) בתפקיד דראמונד ו[[צ'ארלס דרנינג]] בתפקיד בריידי. באפריל, סקוט נאלץ לעזוב את ההפקה באמצע בשל בריאותו הלקויה והחליף אותהאותו המפיק, טוני רנדל באותו יום. רנדל גילם את התפקיד מאותו יום ואילך.<ref>
[http://www.nytimes.com/1996/04/17/theater/scott-leaves-stage-during-inherit-randall-steps-in.html סקוט עוזב את ההפקה במהלך "משפט הקופים"; רנדל תופש את מקומו], [[הניו יורק טיימס]], 17 באפריל 1996
</ref> בריאותו הרופפת הביאה לבסוף לירידתה של ההפקה המחודשת. [[כריסטופר פלאמר]] ו[[בריאן דנהי]] כיכבו בהפקה המחודשת של 2007.<ref>
 
==המחזה בתיאטרון הרפרטוארי הישראלי==
 
1. '''[[תיאטרון הבימה]] - הצגת בכורה: 3 במרץ 1962'''
* יוצרים: מתרגם – [[אהרון מגד]], בימוי : יוליוס גלנר, מעצב תפאורה : ארנון אדר, מעצבת תלבושות : [[עפרה בורלא-אדר|עופרה בורלא]].