בתיה גוטספלד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 12:
בשובה ל[[ניו יורק]] המשיכה גוטספלד בפעילותה הציונית. בוועידת [[המזרחי]] ה-11 שהתקיימה ב-[[1925]] ב[[קליבלנד]] שב[[אוהיו]], [[ארצות הברית]], השתתפה לראשונה משלחת נשים וביניהן גוטספלד. שם הן הצהירו על כוונתן להקים הסתדרות של נשים בתוך [[המזרחי]]. ואכן, ב-[[10 במאי]] [[1925]] הקימה גוטספלד יחד עם נשים ציוניות-דתיות נוספות ב[[ניו יורק]] את הסתדרות [[נשי מזרחי באמריקה]]. גוטספלד ויתרה על הזכות להיות נשיאת ההסתדרות והעניקה אותה לאדלה גולדשטיין, אמה החורגת, שעמה הייתה ביחסים קרובים.
 
שנה לאחר מכן, ב-[[1926]], נסעה גוטספלד בפעם הראשונה לביקור ב[[ארץ ישראל]]. שם היא נפגשה עם גופים שונים על מנת למצוא את הפרויקט הראשון שבו ישקיע הארגון החדש כסף ומאמצים. המסע ל[[פלשתינה]]לארץ לא היה קל באותם הימים, במיוחד לאישה חולת [[סכרת]] כמו גוטספלד, אך היא עמדה בתלאות הדרך וסיירה ברחבי הארץ במשך שישה חודשים. היא התרשמה מכך שהרבנים הציוניים בארץ דואגים בעיקר לחינוך הנערים הדתיים-ציוניים אך פחות מכך לחינוכן של הנערות, שבסיום לימודיהן בבית הספר היסודי נותרו בבתיהן. בעבור אישה [[פמיניסטית]] ופורצת דרך כמו גוטספלד, שבעצמה למדה ב[[גימנסיה]] ב[[פולין]], טבעי היה לחשוב שלנערות הדתיות ב[[ארץ ישראל]] מגיע יותר.
 
בשובה מן המסע ל[[ארצות הברית]] שיתפה גוטספלד את חברותיה להסתדרות ברשמיה, וביחד הן החליטו להקים [[בית ספר]] לבנות דתיות ב[[ארץ ישראל]].