עמוס מוקדי – הבדלי גרסאות

מוקדי הוא פעיל שלום ותיק. בשנים האחרונות ביים סרטים העוסקים בפעילות שלום בין ילדים ונוער הקשורות ב[[חינוך אנתרופוסופי|חינוך האנתרופוסופי]], בהם "אקיחיריה" (השלום האולימפי), המתעד ילדים מ-10 קהילות באזורי סכסוך בעולם שנפגשים בדלפי ואולימפיה לתחרויות-שלום, ו"פרחי התקווה", על ילדים בני תשע מישראל ופלסטין, שמעבדים יחד חלקות אדמה במשך שנה שלמה. על הסרט "פרחי התקוה", המוקרן במאות בתי ספר בארץ ובעולם, כתב [[דויד גרוסמן]]: "בפשטות ובעדינות לוקח אותנו הסרט לעצם שורשיהם של הדברים, אלה שכמעט נשכחו אחרי עשורים של חיים באזור אסון – אל המגע הטבעי והחם שבין ילד אחד לאחר... כשצפיתי בסרט, חשתי עד מה קרובים – ממש בהישג יד – הסליחה והזרע הנדיב שעדיין חיים בנו, שהננו נידונים כביכול להתעלם מהם, כדי שנוכל 'למלא את תפקידנו' הנורא בסכסוך."

 

 

ב-2006, תרגם וביים מוקדי בהפקה ישראלית-פלסטינית את "[[הסערה]]", מחזהו האחרון של [[ויליאם שייקספיר]] בשיתוף פסטיבל כפר בלום. על ההצגה בה גילם מוקדי ארבע דמויות, כתב פרופ' [[גד קינר]] מ[[אוניברסיטת תל אביב]]: "הפקת 'הסערה' היא אחת החוויות התרבותיות המעמיקות, האנינות והמענגות ביותר בהן צפיתי על במה ישראלית מזה זמן רב... איזה עולם אמיץ, חדש, נהדר יצרתם עבורנו בעיבורה של השממה הצחיחה כל כך של זירת התיאטרון הישראלי הממוסד!"

 

 

עמוס מוקדי גר בתל אביב עם ברכה ציטרין ולו חמישה ילדים.