הבדלים בין גרסאות בדף "חסידות סטריקוב"

ש'
(ש')
 
רבי אלימלך מנחם מנדל מסטריקוב נפטר בשנת [[תרצ"ו]], ולאחר פטירתו הוכתר בנו רבי '''[[יעקב יצחק דן לנדא]]''' מסטריקוב לממלא מקומו. רבי יעקב יצחק דן הקים ישיבה בסטריקוב בשם "בית אהרן". נספה יחד עם מרבית חסידיו ב[[שואה]].
[[קובץ:האדמור מסטריקוב.JPG|שמאל|ממוזער|150px|רבי דוד ברנדר, האדמו"ר מסטריקוב-בני-ברק]]
[[קובץ:הרבי.png|שמאל|ממוזער|150px|האדמו"ר מסטריקוב-ירושלים רבי יעקב דן שטרן]]
 
בשנת [[תש"ח]] הוכתר רבי '''[[אברהם אביגדור נחום לנדא]]''' לממשיך הנהגת החסידות. רבי אברהם היה בנו של רבי יעקב יצחק דן. הוא ניצל מהשואה כשגלה ל[[וילנה]], שם נעשה לתלמידו של רבי [[יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]] מבריסק, ובשנת [[תש"א]] ([[1941]]) עלה עם רבו ל[[ארץ ישראל]].
 
בהנהגתו הוקמו מספר בתי כנסיות לחסידות, ב[[תל אביב]] וב[[בני ברק]]. ומוסדות אלו הצטרפו לבית המדרש הוותיק של החסידות ב[[ירושלים]], שייסד האדמו"ר הזקן מסטריקוב בעת ביקורו בארץ ישראל. בשנת [[תשמ"ו]] עבר רבי אברהם אביגדור נחום מתל אביב שם דר עשרות שנים לבני ברק, וקבע את מקום תפילתו בבית המדרש של החסידות ברחוב אלשיך. בשנת [[תשנ"ב]] נבנה בית כנסת חדש בירושלים בשכונת [[נווה צבי]], ובחנוכת הבית הכתיר רבי אברהם אביגדור נחום את נכדו הבכור רבי '''יעקב דן שטרן''' לרב בית הכנסת.
 
בשנת [[תש"ן]], הקים רבי אברהם אביגדור נחום ישיבה בבני ברק בשם "קול יעקב סטריקוב", על שמו של אביו. בראשות הישיבה הוא הפקיד את חתניו, הראשון רבי משה שמואל שטרן, בנו של גאב"ד ביליץ, לראש הישיבה. השני רבי ישעיהו פרנקל-תאומים, רב בית המדרש קראקא. והשלישי רבי דוד ברנדר בנו של רבי שלום ברנדר שהיה ראש ישיבת בעלז במשך שנים רבות. הישיבה נסגרה בשנת [[תשע"ג]], וע"פ פסק בית הדין עברו הבנין בו שכנה הישיבה וכן העמותה "קול יעקב סטריקוב" לבעלות האדמו"ר רבי '''יעקב דן שטרן.'''
 
האדמו"ר רבי אברהם אביגדור נחום נפטר ב[[ט"ז באלול]] [[תשס"א]], כאשרבלא הוא מותיר רק שלש בנותבנים וללא שהותיר צוואה מפורשת בדבר ממלא מקומו. לאחר פטירתו רוב החסידים הכתירו לאדמו"ר את חתנו הצעיר רבי '''[[דוד ברנדר]]''' המכהן בבית המדרש המרכזי של החסידות בבני ברק. החצר מחזיקה גם בבית המדרש הגדול של החסידות בירושלים, ויש לה בית כנסת בבית שמש ו[[סמינר בית יעקב|סמינר חסידי]] בירושלים בראשות הרבנית ברנדר.
 
לאחרקבוצה פטירתו התפצלה החסידות לשני חלקים כאשר חלק מהחסידים הכתירו לאדמו"ר את חתנו הצעיר רבי '''[[דוד ברנדר]]''' המכהן בבית המדרש המרכזיאחרת של החסידותחסידים בבני ברק. החצר מחזיקה גם בבית המדרש הגדול של החסידות בירושלים, ויש לה בית כנסת בבית שמש, ואילו החלק שכלל בתוכו את זקני החסידים שעוד זכו להסתופף בצל האדמו"ר הזקן רבי '''אלימלך מנחם מנדל''' מסטריקוב הכתירו לאדמו"רהכתירה את נכדו הבכור של רבי אברהם אביגדור נחום, רבי '''יעקב דן שטרן''' (בן חתנו הרב משה שטרן וחתן רבי מנחם נחום בן רבי יוחנן מ[[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריווקא]]), [[ר"מ]] ב[[ישיבת מאור עיניים]] הקטנה. הרב יעקב דן מנהיג את חצרו בבית המדרשמדרש נוסף של החסידות ב[[ירושלים]], וכמו כן יש לו בית מדרש בבני ברק, שבו הרב הוא אביו, הרב משה שטרן.
 
==מאפייני ודרך החסידות==
בחסידות סטריקוב, כהמשך לחסידות וורקא, הודגש נושא [[אהבת ישראל (מצווה)|אהבת ישראל]] ו[[שמחה (יהדות)|שמחה]].
 
תחת הנהגתו של רבי אברהם, שהיה תלמידו של הרב מבריסק וחברם של [[הרב שך]] והרב [[יוסף דב סולובייצ'יק (ירושלים)|יושע בער סולובייצ'יק]], נטתה החסידות לסגנון [[ליטאים (זרם)|ליטאי]]. רבים מחסידיו למדו בישיבות ליטאיות (בפרט ב[[ישיבת פוניבז']] ו[[ישיבת בריסק]]) והושפעו מדרך הלימוד בהן. רבי אברהם סלד מגינוני אדמו"רות. בשנת [[תשמ"ט]], כאשר נחלקו החסידים והליטאים לשתי מפלגות, [[אגודת ישראל]] ו[[דגל התורה]], סירב רבי אברהם להביע דעה. חלק מחסידיו היו חברים במפלגת דגל התורה. כשאר חצרות חסידויות פולין, החסידות הייתה פתוחה יותר מחצרות הונגריה-גליציה, כמו בסגנון הלבוש הנשי ודיבור בעברית. החצר בהנהגת רבי יעקב דן שטרן ממשיכה בדבקות את הדרך הפולנית-סטריקובאית בה הנהיג האדמו"ר רבי '''אברהם אביגדור נחום''' את חסידיו כל ימי חייו. לעומתה, החצר בהנהגתו של רבי דוד ברנדר אימצה סגנון דומה יותר לחסידויות גליציה, בעקבות מוצאו של האדמו"ר ממשפחה של [[חסידות בעלז|חסידי בעלז]].
 
==חסידים מפורסמים==
58,042

עריכות