|
|
|
'''דוד שפירא''' (1902אוגוסט 1903 - 23 ביוני 1985{{הערה|[http://www.nevo.co.il/law_html/Law10/YALKUT-3235.pdf הזמנות בדבר קיום צוואות], ילקוט הפרסומים 3235, עמ' 3148}}) כימאי ישראלי שעסק בסינתזה של ליפידים.
שפירא נולד ב[[ליטא]] וסיים לימודים תיכוניים ב[[דווינסק]]. לאחר מכן למד באוניברסיטה בברלין. בשנת 19341933 עלה לארץ ישראל ובשנתובתחילה 1939עבד כפועל בניין{{הערה|שם=יקים|ה״יקים״: חמישים שנות עליית דוברי־גרמנית, ראובן מס, 1985, עמ' 65}}. בשנת 1940 הצטרף למכון זיו{{הערה|{{דבר|יצחק יעקבי|המצאה חשובה במכון ווייצמן|1954/11/26|00829}}}}. בשנת 1954 התפרסם לאחר למצא דרך לסנטז את הספינגזון. על הצלחתו זו זה ב[[פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים]] לשנת 1954{{הערה|{{חרות||פרס וייצמן למדעים מדוייקים|1955/04/28|00302}}}}. סינטוז הספינגזון איפשר המשך מחקר על תפקידי הספינגוזין{{הערה|{{מעריב||תגלית רפואית של ישראלי והלנדי|1957/06/09|00815}}}}. במעבדתו במכון וייצמן עסקו בסינתזה של חומרים נוספים{{הערה|{{חרות||חומר סינתטי שהופק במכון וייצמן|1964/07/01|00601}}}}. בסוף 1964 קיבל לצורך כך מענק גדול ממכוני הבריאות הלאומיים של [[ארצות הברית]] לשלוש שנים{{הערה|{{חרות||פיתוח מחקר להבהרת מקורן של מחלות חשוכות מרפא|1964/10/01|00409}}}}. בשנת 1967 ניתן עוד מענק לעוד שלוש שנים{{הערה|{{מעריב||חוקרים אמריקנים וישראלים מחפשים|1968/05/20|01600}}}}.
בשנת 1965 הועלה לדרגת פרופסור מן המניין{{הערה|{{מעריב||הועלו בדרגה במכון וייצמן|1965/06/30|01606}}}}.
בשנת 1966 נתמנה לעורך משנה של כתב העת "כמיסטרי אנד פיסיקס אוף ליפידס"{{הערה|{{מעריב||פרופ' ד. שפירא נתמנה כעורך משנה בכתב עת מדעי|1966/01/04|01600}}}}. בסוף שנות ה-60 פרש לגמלאות, אך במשך שנים רבות אחר כך המשיך במחקריו{{הערה|שם=יקים}}.
שפירא היה נשוי לקרולה שפירא ואב לבת{{הערה|{{מעריב|עדה כהן|אמא תהיה ראש העיר|1965/10/15|05200}}}}.
|
