ריקרדו בוצ'יני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תעתיק
שורה 40:
ב-[[1975]] גוייס בוצ'יני לצבא הארגנטינאי, ועל אף שהצליח להמשיך ולשחק במקביל, הוא חווה ירידה ביכולתו. למרות זאת, הבטיחה הקבוצה זכייה רביעית ברציפות, הראשונה (והיחידה עד כה) שעשתה זאת, ושלישית עבור בוצ'יני, בגביע ליברטדורס. במקביל, הבטיחה הקבוצה שתי זכיות רצופות ב[[גביע האינטר-אמריקן]], בוצ'יני כבש במשחק הראשון של גמר [[1974]], וכן במשחק הראשון של גמר [[1975]].
 
ב-[[1976]] מונה [[חוסה פסטוריסה]] לתפקיד מאמן הקבוצה. שנה אחר כך, לאחר שסיימה כסגנית אלופת המטרופוליטנו, זכה בוצ'יני, תחת פסטוריסה, בתואר [[ליגת העל הארגנטינאית|אליפות ארגנטינה]] ראשון, כשהקבוצה זכתה באליפות הנסיונל. הקבוצה פגשה למשחק גמר כפול את [[טאז'רס]], וסיימה את המשחק הראשון בבית בשוויון 1-1. במשחקמשחק הגומלין, שהתקייםהתקיים ב-[[25 בינואר]] [[1978]], יום הולדתו ה-24 של בוצ'יני. למרות שהובילה במשחק בתוצאה 1-0, ספגה אינדפנדיינטה שני שערים, כשהשער השני מובקע באמצעות היד, ללא התערבות השופט. בעקבות המחאות הורחקו שלושה שחקני אינדפנדיינטה ב[[כרטיס אדום]]. למרות זאת, כחמש דקות לסיום ובחיסרון מספרי משמעותי, כבש בוצ'יני, לאחר מסירה כפולה עם ברטוני, את שער השוויון שהעניק לקבוצתו את התואר בזכות [[חוק שערי חוץ]]. שנה אחר כך, זכתה הקבוצה של פסטוריסה פעם נוספת בתואר הנסיונל, הפעם לאחר ניצחון על ריבר פלייט. לאחר שוויון 0-0 במשחק הראשון, כבש בוצ'יני פעמיים בגומלין בדרך לניצחון 2-0 וזכייה בתואר. שנה אחר כך עזב פסטוריסה, וקצב צבירת התארים של אינדפנדיינטה נעצר.
 
לאחר כחמש שנים ללא תואר, חזר פסטוריסה לקבוצה ב-[[1983]], ואיתו הגיע [[חורחה בורוצ'גה]], ששיתף פעולה עם בוצ'יני בחלק הקדמי. הייתה זו אחת משנות השיא של בוצ'יני בקריירה. הקבוצה זכתה באותה שנה בתואר אליפות המטרופוליטנו, ובוצ'יני זכה בתואר [[כדורגלן השנה בארגנטינה]]. שנה לאחר מכן, זכתה הקבוצה בגביע ליברטדורס, הרביעי של בוצ'יני בקבוצה, ובגביע הביניבשתי השני שלו, לאחר ניצחון 1-0 על [[ליברפול (כדורגל)|ליברפול]]. בעונת {{בספורט|1988|1989}}, זכה בוצ'יני בתואר האליפות הרביעי והאחרון שלו בקבוצה.