נועם סוקר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תמונה עדכנית |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 21:
ב-1986 נסע ל[[פוסט-דוקטורט]] ב[[ארצות הברית]]. במשך שלוש שנים (1986–[[1989]]) היה חבר במחלקה האסטרונומית ב[[אוניברסיטת וירג'יניה]] ב[[שרלוטסוויל]]. שם עבד בין היתר בשיתוף עם [[סטיבן בלבוס]] עבד על תאוריה של אי יציבות תרמית של גז{{הערה|1= http://adsabs.harvard.edu/abs/1989ApJ...341..611B}}, תופעה בעלת חשיבות רבה בגזים [[יינון|מיוננים]] באסטרופיזיקה. בהמשך השתלם שלוש שנים נוספות (1989–[[1992]]) ב[[מרכז הרווארד-סמיתסוניאן לאסטרופיזיקה]] {{אנ|Harvard–Smithsonian Center for Astrophysics}} ב[[אוניברסיטת הרווארד]] ב[[קיימברידג']]. שם עסק בין היתר בפיתוח תאוריה המסבירה זרמי הקירור ב[[צביר גלקסיות|צבירי גלקסיות]]. כמו כן החל לעסוק באינטראקציה בין [[ערפילית פלנטרית|ערפיליות פלנטריות]] ל[[תווך בין-כוכבי|תווך הבין כוכבי]].
ב-[[1992]] שב לישראל והחל ללמד במכללת אורנים במחלקה להוראת מדעים כ[[מרצה בכיר]], לאחר שזכה ב[[מלגת אלון]]. ב-[[1994]] הועלה לדרגת פרופסור חבר, וב-[[1998]] ל[[פרופסור מן המניין]]. בין השנים 1994–[[1998]] כיהן כראש התוכנית למתמטיקה-פיזיקה באורנים. ב-[[2003]] עבר לשמש כפרופסור מן המניין ב[[הפקולטה לפיזיקה (הטכניון)|פקולטה לפיזיקה]] ב{{ה|טכניון}}. בין השנים [[2005]]–[[2009]] היה אחראי ללימודי ההסמכה בפקולטה. ב-2009 התמנה ל[[דקאן]] הפקולטה.
אחד הקווים המקשרים בין עבודותיו של סוקר בתחומים השונים באסטרופיזיקה (ראה רשימה) הוא שימור [[תנע זוויתי]]. בין הישגיו המדעיים ניתן למנות את השינוי בתפיסה המדעית הרווחת של יצירת ערפיליות פלנטריות בעלות סימטריה צירית. במשך שנים מספר טען סוקר כי יצירתן של ערפיליות כאלה מקורן ב[[כוכב כפול|מערכת כוכבים זוגית]] ו[[דיסקת ספיחה|בספיחת חומר בדיסקה]] על הכוכב הזוגי, היוצרת סילונים המעצבים את הערפילית. המודל שהציע נתקל בהתחלה בהתנגדות הקהילה המדעית אך בהמשך השתנו היוצרות וכיום הוא המודל המקובל בתחום.
| |||