דוד שפירא (מדען) – הבדלי גרסאות

'''דוד שפירא''' (אוגוסט 1903 - 23 ביוני 1985{{הערה|[http://www.nevo.co.il/law_html/Law10/YALKUT-3235.pdf הזמנות בדבר קיום צוואות], ילקוט הפרסומים 3235, עמ' 3148}}) היה [[כימאי]] [[ישראלי]] שעסק בסינתזה של [[ליפידים]], ובשנות ה-60 נחשב למומחה היחיד בעולם לסינתזה של ליפידים חיים{{הערה|1=[https://books.google.co.il/books?id=Aq2jBQAAQBAJ&pg=PA64 NIH: An Account of Research in Its Laboratories and Clinics], page 64}}.

שפירא נולד ב[[ליטא]] וסיים לימודים תיכוניים ב[[דווינסק]]. לאחר מכן למד ב[[אוניברסיטת ברלין]] וב[[אוניברסיטת קיל]]{{הערה|Who's who in Israel, page 469}}. לאחר לימודיו החל לעבוד בכימיה אורגנית רפואית ב[[ברלין]]. עם [[עליית הנאצים לשלטון]] בשנת 1933 עלה לארץ ישראל ובתחילה עבד כפועל בניין{{הערה|שם=יקים|ה״יקים״: חמישים שנות עליית דוברי־גרמנית, ראובן מס, 1985, עמ' 65}} ובעבודות מזדמנות אחרות שלא היו קשורות לידע שלו בכימיה.

בשנת 1938 שמע ש[[מכון ויצמן למדע|מכון זיו]] מתכונן לייצר תרופות בארץ ישראל מחשש שבמקרה של מלחמה נתיבי האספקה ינותקו. שפירא פנה ל[[חיים וייצמן]], סיפר לו על נסיונו בתחום והתקבל לעבודה במכון זיו{{הערה|רחובות, כרך 10, עמ' 32}}{{הערה|{{דבר|יצחק יעקבי|המצאה חשובה במכון ווייצמן|1954/11/26|00829}}}}. בתחילה סנתז אתברין, ששימש את כוחות הבריטים ב[[מצרים]] כתרופה נגד [[מלריה]] במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] והביא רווחים נאים למכון. שפירא עבר למחקר ב[[כימיה אורגנית]]. בשנת 1951 יצא לשנת שבתון באוניברסיטתב[[אוניברסיטת אילינוי]] בה החל להעבוד על סינתזה של ספינגו-ליפידים. בשנת 1954 התפרסם לאחר שמצא דרך לסנטז את הספינגוזין. על הצלחתו זו זכה ב[[פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים]] לשנת 1954{{הערה|{{חרות||פרס וייצמן למדעים מדוייקים|1955/04/28|00302}}}}. סינטוז הספינגוזין איפשר המשך מחקר על תפקידי הספינגוזין{{הערה|{{מעריב||תגלית רפואית של ישראלי והלנדי|1957/06/09|00815}}}}. שפירא ומעבדתו במכון וייצמןויצמן עסקו בסינתזה של חומרים נוספים{{הערה|{{חרות||חומר סינתטי שהופק במכון וייצמן|1964/07/01|00601}}}}. בשנת 1964, בעקבות מאמר שפרסם על סינתוז [[ספינגומיילין]], נתבקש על יד פרופ' רוסקו בראדי לסייע לו בסינתוז ליפידים מסומנים ב[[פחמן 14]] לצורך מחקר של [[מחלה גנטית|מחלות גנטיות]] יהודיות. תחילה הם סינתזו [[גלוקוצרברוזיד]] והראו את הקשר בין מחסור ב[[גלוקוצרברוזידאז]] לבין [[מחלת גושה]]. בשנת 1966 סינתזו [[ספינגומיילין]] מסומן ב[[פחמן 14]] לצורך מחקר מחלת [[נימן פיק]]{{הערה|1=Roscoe O. Brady, [https://books.google.co.il/books?id=18xeMkdzF0kC&pg=PA38 The concept of Treatment in Lysomal Storage Diseases], in Lysosomal Storage Disorders, Springer Science & Business Media, 2007, pages 37-38}}.

בשנת 1965 הועלה לדרגת [[פרופסור מן המניין]]{{הערה|{{מעריב||הועלו בדרגה במכון וייצמן|1965/06/30|01606}}}}.

{{הערות שוליים|טורים=כן}}