פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין שינוי בגודל, לפני 4 שנים
מרבית האוכלוסייה שעוברת לפרוורים חדשים מורכבת בשנים הראשונות מזוגות צעירים עם ילדים שיצאו מהעיר הגדולה כדי לאפשר לילדיהם לגדול באזור שקט וזול יותר.
 
הפרוורים תפסו תאוצה במאות ה-19 וה-20 כתוצאה משיפור בתשתיות הכבישים והרכבת, שהובילו לגידול במספר בני האדם שנוסעים למקום עבודתם<ref>{{קישור כללי|הכותב = Matthew Hollow|כתובת = http://www.academia.edu/1593132/Suburban_Ideals_on_England_s_Interwar_Council_Estates|כותרת = SUBURBAN IDEALS ON ENGLAND'S INTERWARCOUNCIL ESTATES}}</ref>. בהמשך, תהליכים כמו ה[[עיור]], ה[[צמיחה כלכלית|צמיחה הכלכלית]], גידול האוכלוסייה והשימוש הגדל ברכב פרטי הובילו להתפשטות הפרוורים. תהליך, זהבתהליך נקראשנקרא [[פרוור (תהליך)|פִּרְווּר]].
 
בקרב ארגוני [[איכות סביבה]] כמו גם מתכנני תחבורה ו[[תכנון ערים|מתכנני ערים]] רווחת התנגדות לפרווּר, בשל ההשלכות השליליות שיש לטענתם לצורת מגורים זו על תחומים כמו סביבה, תחבורה, [[פער חברתי|שוויון]], כלכלה, ו[[בריאות הציבור]]. באופן כמעט ודאי, פריסת אוכלוסייה בצפיפות מגורים נמוכה של פרוור אינה מאפשרת הפעלת [[תחבורה ציבורית]] יעילה, בעיקר במדד של תדירות קווי הנסיעה, ולכן מעודדת עימה גם שימוש קבוע ברכב פרטי לצורכי [[יוממות]].
69

עריכות