יואב יהושע וינגרטן – הבדלי גרסאות

מ
נולד לרבי נתן נטע ורבקה. בילדותו היה שקדן ומהיר תפיסה ובעודו צעיר נשלח ללמוד אצל הרב [[זאב נחום בורנשטיין]], ה"אגודת אזוב" רבה של [[ביאלה]] ואביו של רבי [[אברהם בורנשטיין|אברהם, ה"אבני נזר"]]. כמו כן נסע ללמוד אצל רבי [[אברהם לנדא]] מטשכנוב, רבי [[יצחק מאיר אלתר]] ה"חידושי הרי"ם" מ[[חסידות גור|גור]] ורב [[חנוך הניך מאלכסנדר]]. מרבותיו למד הן תורה והן את דרך ה[[חסידות]].
 
נישא לשרה מלכה בתו של יעקב הנדלסמן מ[[ראדום]], שהיה [[חסידות קוצק|חסיד קוצק]]. לאחר נישואיו התגורר בראדום, ולמד כשהוא סמוך על שולחן חמיו. באותן השנים כבר עמד בקשרי מכתבים עם רבי אברהם בורנשטיין, ה"אבני נזר", אותו הכיר משנות לימודו אצל אביו רבי זאב נחום. הוא קיבל אותו לרבו ואף במכתביו חתם כחסיד, בשמו ובשם אמו. לאחר מספר שנים עבר לגור ב[[נאשלסק]], בה התגורר ה"אבני נזר", והיה שכנו. רבו מינהו ל[[מו"צ]] בעיר. בשנת [[תרמ"ג]], לאחר שרבו עזב את העיר עקב הלשנה לשלטונות הרוסיים שלא אמר את תפילת [[הנותן תשועה למלכים]] ביום הכתרת [[אלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה|אלכסנדר השלישי]], והוא מונה לרב וראש הישיבה של [[ליטימורסק]], במקום הרב הקודם הרב אברהם דוד, חסיד קוצק. בשנת [[תרמ"ט]] מונה לרבה של [[גוסטינין]], שגם בה פתח ישיבה ועמד בראשה. בישיבה זו העמיד מאות תלמידים. האדמו"ר המקומי, רבי [[יחיאל מאיר מגוסטינין]], חיבבו ואף הורה לחסידיו לדבוק בו לאחר פטירתו. בקיץ [[תרנ"ד]] עזב את העיר והחל לכהן ברבנות [[קינצק]]. בבואו לכהן בקינצק, כבר היה מפורסם כתלמיד חכם מופלג, ומשכך התקבל כבעל מעמד בעיר, והנהיג את קהילת קינצק ביד רמה. הוא נלחם נגד פורצי גדר, ומאידך היה מעורב בעזרה ודאגה לבני הקהילה. ישיבתו עברה לקינצק ומשכה תלמידים מרחבי פולין. את תלמידיו המצטיינים היה שולח לרבו לסוכטשוב.
 
בשנת [[תרמ"ג]], לאחר שרבו עזב את העיר עקב הלשנה לשלטונות הרוסיים שלא אמר את תפילת [[הנותן תשועה למלכים]] ביום הכתרת [[אלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה|אלכסנדר השלישי]], והוא מונה לרב וראש הישיבה של [[ליטימורסק]], במקום הרב הקודם הרב אברהם דוד, חסיד קוצק.
על אף שהיה צעיר מרבו רק ב-6 שנים, נכנע אליו לחלוטין. כך למשל כותב לרבו (אבני נזר, יורה דעה י') "בעבור שבפירוש נתן לי אדמו"ר שליט"א רשות לכתוב איזה חידוש בדברי תורה על כן אפיל תחינתי לעיין בדבריי אם הם דברי תורה". רבו כיבדו מאוד, וכתב עליו תארים מפליגים.
 
בשנת [[תרמ"ט]] מונה לרבה של [[גוסטינין]], שגם בה פתח ישיבה ועמד בראשה. בישיבה זו העמיד מאות תלמידים. האדמו"ר המקומי, רבי [[יחיאל מאיר מגוסטינין]], חיבבו ואף הורה לחסידיו לדבוק בו לאחר פטירתו.
 
בקיץ [[תרנ"ד]] עזב את העיר והחל לכהן ברבנות [[קינצק]]. בבואו לכהן בקינצק, כבר היה מפורסם כתלמיד חכם מופלג, ומשכך התקבל כבעל מעמד בעיר, והנהיג את קהילת קינצק ביד רמה. הוא נלחם נגד פורצי גדר, ומאידך היה מעורב בעזרה ודאגה לבני הקהילה. ישיבתו עברה לקינצק ומשכה תלמידים מרחבי פולין. את תלמידיו המצטיינים היה שולח לרבו לסוכטשוב.
 
על אף שהיה צעיר מרבו רק ב-6בשש שנים, נכנע אליו לחלוטין. כך למשל כותב לרבו (אבני נזר, יורה דעה י'): "בעבור שבפירוש נתן לי אדמו"ר שליט"א רשות לכתוב איזה חידוש בדברי תורה על כן אפיל תחינתי לעיין בדבריי אם הם דברי תורה"<ref>(אבני נזר, יורה דעה י')</ref>. רבו כיבדו מאוד, וכתב עליו תארים מפליגים.
 
במשך כל חייו היה בריא ולא ביקר אצל רופא. בחודשיו האחרונים היה חלוש ומיוסר. בליל הסתלקותו ביקרו רבי [[דוד בורנשטיין]], האדמו"ר מסוכטשוב, ואמר לו חידוש מסבו בסוגיית [[תנאי (הלכה)|תנאי]]. מעט זמן לאחר מכן נפטר.