שאנסון – הבדלי גרסאות

באמצע אותה מאה היו קלודין דה סרמיזי ו[[קלמאן ז'אנקן]], שכתבו מה שנקרא שאנסונים [[פריז|פריזאיים]]איים. גם אלה נפטרו מן הצורות הקבועות ונכתבו בסגנון פשוט, הומופוני יותר, והמוזיקה שלהם נועדה לעתים לעורר דימויים שונים. מלחינים בני דורם, כמו גם מאוחרים יותר, [[אורלנדו לאסוס]], למשל, הושפעו מן ה[[מדריגל]] האיטלקי. הרבה יצירות אינסטרומנטליות מוקדמות היו וריאציות מעוטרות (הקטנות) על שאנסונים, וז'אנר זה היה ל[[קנצונה]], מבשרת ה[[סונאטה]].

השאנסונים הצרפתיים החלו להיווצר בארץ בתרגומים שונים, בין השאר בפי להקות צבאיות ("אילו ציפורים"), ו[[נעמי שמר]] תרגמה רבים מהם עבור הזמר [[יוסי בנאי]]. השילוב בין השניים הפיק הצלחות רבות, כמו "אהבה בת עשרים", "אין אהבות שמחות", "פרח בדמות פרה", "הצוואה" ועוד. גם אחרים, כמו [[דן אלמגור]] ו[[נסים אלוני]] תרגמו משירי [[ז'ורז' ברסנס]] והיו גם שירים שיוסי בנאי תרגם בעצמו, כמו "ליאון ליאון", "בונבונים" ועוד. דוגמה הפוכה - שאנסונים לכל דבר שנכתבו והושרו בישראל בעברית ותורגמו לצרפתית, היא "רק הד קולך" של [[איתן פרץ]] ו[[נחום היימן]]. זמרת נוספת אשר תרגמה ושרה בעברית שאנסונים צרפתיים ידועים היא הזמרת [[קורין אלאל]], אשר באלבומה "שפת אימי" חזרה לשורשיה בשפה הצרפתית (היא עלתה לארץ מטוניס, קולוניה צרפתית בימים עברו).