ההפיכה באיראן (1953) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1עלייתו\2, \1כדי, תוכנ\1ת, נייטרלי |
Setareh1990 (שיחה | תרומות) |
||
שורה 46:
===מדיני===
לאחר הפיכה שהחזירה לו את מעמדו כמלך, הבין [[מוחמד רזא שאה פהלווי]] כי כיסאו ושלטונו יחזיקו מעמד כל עוד יפעל בעד האינטרסים האמריקאים והבריטים. לאור זאת התחזקו הקשרים המדיניים, צבאים, מודיעיניים וכלכליים בין המדינות, כשאיראן שימשה כמעין כלב שמירה אזורי עבר ארצות הברית.
לאחר שתפס מחדש את השלטון השאה הקים את הסוואכ{{אנ|SAVAK}}, המשטרה החשאית של איראן שעסקה בשירותי ביטחון, מעקב אחר מתנגדי משטר וביצעו צנזורה; כשהשיטות בהם השתמשו היו שיטות שנלמדו על ידי האמריקאים. במהלך 20 השנה האחרונות לשליטת השאה כ-100 אנשים הוצאו להורג מסיבות פוליטיות, התנגדות מתונה יחסית בהשוואה למנהיגים אוטוקרטיים.
לאור הצלחת מבצע אג'קס הוחלט לאמץ את ה-[[CIA]] כחלק ממנגנון מדיניות החוץ של ארצות הברית ולאמץ ושכפל את הצלחת המבצע כשיטת הפיכה זולה ומוצלחת בעלת אפקט מידי.
====תוצאות נלוות====
ההפיכה של 1953 גרמה לנזק לטווח ארוך למוניטין של ארצות הברית. המונח '''Blowback'''{{אנ|Blowback (intelligence)}} הוגדר לראשונה לאור תוצאות מהפכת 1953, ופירושו: התוצאות הלא צפויות לפעולות סמויות של ארצות הברית במדינות העולם. הפיכת 1953 הייתה לקו פרשת המים עבור איראן, המזרח התיכון ולמעמדה של ארצות הברית באזור. שכן מאז שמה של ארצות הברית לא כובד ושולב עם חוסר כבוד ונכונות לכבד את רצון העם, כל עוד זה לא מתנגש עם האינטרסים האמריקאים או הבריטים. הקנוניה הבריטית-אמריקאית להשגת שליטה על המשאבים האיראנים, סייעה להביא לסיום עידן התנועות הלאומיות והדמוקרטיות באיראן, וההדים שלה הובילו לבסוף להפלת השאה בשנת 1979. זיכרון ההתערבות המערבית בענייניה הפנימים של איראן במיוחד ב-1953, כמו שיתוף הפעולה של השאה, הורידו מהפופולריות של המלך בקישורו לגורמים מערביים והגבירו את האופי האנטי-מערבי באיראן ובמיוחד של [[המהפכה האיראנית]], 25 שנה מאוחר יותר.
על רקע התגברות התנועה האנטי-מערבית בחברה האיראנית, שהייתה נגד השליטה המדינית והכלכלית של מדינות וחברות זרות באיראן. עם תחילת שנות ה-70 השאה הגביר את גובה המיסים שעל חבורת זרות הפועלות באיראן לשלם למדינה לבין מ-50% ל-80%, וקבע את תשלומי התמלוגים מ-12.5% ל -20%. כך שחברות הנפט הרוויחו רק כ-22 סנט לחבית נפט. באותו הזמן גם השליטה על קביעת מחירי הנפט חזרו לשליטה איראנית. בשנת 1973 השאה סייע להנדס את [[משבר האנרגיה העולמי|משבר הנפט של 1973]], במסגרת הקמת [[אופ"ק]], שהגביר את ההכנסות מהנפט והוביל לפיתוח כלכלי-חברתי מהיר של המדינה. השאה אף הצהיר כי לא יחדש את קונסורציום הנפט של שנת 1954 עם חברת הנפט האנגלו-איראנית שעתידה הייתה לפוג בשנת 1979. בתקופה זו השאה החל לפעול באופן יותר ויותר עצמאי, כך שהחל מאמצע שנות השבעים ארצות הברית, בתקופת [[ג'ימי קרטר]], החלה למשוך מתמיכתה בשאה. ההתרחבות המהירה של כלכלת המדינה יצרה מתחים בלתי צפויים במרקם החברתי שסייעו להתקיימותה של [[מהפכה האיראנית]].
אירועי 1953 נהיו לאבן יסוד ביחסי ארצות הברית איראן עד היום, כשהאנטגוניזם של האיראני ובפרט של השלטון כלפי המערב, ובמיוחד נגד ארצות הברית, בנוים על חוסר האמון שהחל להתפתח בתקופה זו. כיום, הממשל האיראני טוען כי יש לציית למשטר האסלאמי על מנת למנוע את נפילתה החוזרת של איראן לידי המעצמות הזרות. בנוסף, משתמש המשטר באירועי הפיכת 1953 בכדי לדכא באופן לגיטימי, אלים ואף צבאי, כל ניסיון התנגדות לשלטון בטענה כי ההתנגדות למשטר אינה כנה; אלא ממומנת, מופעלת ונועדה לשמש גורמים זרים, ובמיוחד אמריקאים.
==ראו גם==
| |||