צבי הירש חיות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שיניתי מ"מזוהים בגלוי עם תנועת ההשכלה" ל"מקורבים בגלוי לתנועת ההשכלה", הגהה |
עיין במנחת קנאות; ואחרי זה הוא היה ידיד שלו?! תגית: סוגריים עודפים |
||
שורה 19:
==המהר"ץ בין קנאים למשכילים==
המהר"ץ רכש השכלה כללית, עסק בפעילות מחקרית, עשה שימוש בעבודותיהם של אנשי [[חכמת ישראל]] (לא תמיד תוך כדי הזכרת שמותיהם), היה תלמידו של [[רנ"ק]] ועמד בידידות עם אישים כ[[שי"ר
במחקריו הקפיד שלא לסטות מהאורתודוקסיה, ולפיכך מבקרים, כמו ההיסטוריון [[צבי גרץ|גרץ]] מצאו בהם אפולוגטיקה, אם כי לא שללו לחלוטין את ערכם המדעי. גם כשהמהר"ץ איחר זמנם של מדרשים, הקפיד לציין כי התוכן שמובא בהם קדום. בשום מקום אין הוא פוסל במפורש את האותנטיות של ספר [[הזוהר]]. אומנם מהעובדה שמיעט מאוד לצטטו ניתן להעריך שלא היה שלם עימה לחלוטין.
שורה 25:
כפוסק הלכה לא היו פסיקותיו מתירניות במיוחד, ובין השאר אסר על שימוש בפאה נוכרית לנשים, אפילו גרושות ואלמנות. כאשר התיר להלין את המת, לפי דרישת הממשלה, היה ההיתר לשנוי במחלוקת. בינו לבין ה[[חתם סופר]] התקיימו חילופי מכתבים חמים, אך התפרסמו דברים של אחד מקיצוני ההולכים אחר החתם סופר, שהכריז כי האחרון סלד מהמהר"ץ וקירבו רק כדי למנוע ממנו לחבור לגמרי למשכילים.
בספרו "מנחת קנאות" התפלמס עם פסילת המשכילים את המסורת, ותקף את ראשי [[יהדות רפורמית|הרפורמה ביהדות]]: [[אברהם גייגר]] ו[[שמואל הולדהיים]]. בחיבור אחר יצא להגנת [[הרמב"ם]] מפני התקפותיו החריפות של [[שד"ל]]. הגהותיו על התלמוד מצויות בנספחים כמעט בכל מהדורות הש"ס המסורתיות. כן יצא לאור שו"ת שלו. על חיבוריו המחקריים החשובים ביותר נמנה ה"מבוא לתלמוד".
מעניינת שיטתו על ערך החקלאות . לשיטתו{{הערה|בספר עטרת צבי, חלק א' מאמר ראשון עמ' שנו}}] רצון התורה שעם ישראל היה ויהיה עם חקלאי . תקופת הגלות גרמה לנו לרכוש עיסוקים שאינם מתאימים לא לטבענו ולא למודל אותו מציבה התורה וחכמי ישראל בפנינו.גם הרב קוק הלך בעקבות שיטה זאת{{הערה| עין איה ברכות ב למשניות ביכורים, אורות עמ' נח ובעוד מקומות}}.
| |||