חיל רגלים ממוכן – הבדלי גרסאות

'''חיל רגלים ממוכן''' (חי"ר ממוכן, חירמ"כ) הוא סוג של [[יחידה (צבא)|יחידת]] [[חיל רגלים]] (חי"ר), המצוידת ב[[רכב]] מסוג כלשהו ([[נגמ"ש]]ים או [[נגמ"ש לחימה|נגמ"שי לחימה]]) לצורך תנועה אל שדה-הקרב ולצורך ה[[מלחמה|לחימה]] עצמה.

 

 

כיום, למעשה, לא קיימות יחידות חיל רגלים שאינן מצוידות בכלי רכב כלשהם, ולכן כל יחידת חי"ר היא חי"ר ממוכן בפועל. עם זאת, המונח "חי"ר ממוכן" משמש רק כשהחי"ר נלחם כשהוא רכוב, ובכל מקרה אחר (לדוגמה, כניסת כוחות חי"ר רגלית ל[[דרום לבנון]] במהלך [[מלחמת לבנון השנייה]] או ל[[רצועת עזה]] במהלך מבצע [[עופרת יצוקה]]) ממשיכים להשתמש במונח "חי"ר".

 

== התפתחות מיכון החי"ר ==

=== בתקופה שבין מלחמות העולם ===

 

[[קובץ:Halftrack-fort-benning-1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זחל"מים מסוג M2 ו-M3 בבסיס [[פורט בנינג]], ארצות הברית]]

 

 

צבאות [[בעלות הברית]] שילבו גם הם מרכיב של חי"ר ממוכן בדיוויזיות המשוריינות ובכמה מהחטיבות המשוריינות. [[צבא ארצות הברית]] צייד את כל הדיוויזיות המשוריינות שלו, שבכל אחת מהן שלושה [[גדוד]]ים של "חי"ר משוריין", ב[[זחל"מ]]ים מסוג [[זחל"ם M3|M2 ו-M3]] בצבאות [[האימפריה הבריטית]] יצרו שני סוגים של חטיבות משוריינות. בחטיבה משוריינת מסוג א' ("Type A armoured brigade"), שיועדה לפעולות עצמאיות, צוידו יחידות החי"ר בנגמ"שי "[[ברן]]", ומאוחר יותר בזחל"מים אמריקאים שהגיעו במסגרת אספקות "[[השאל-החכר]]". בחטיבה משוריינת מסוג ב' לא צוידו יחידות החי"ר בהתאם, ולכן הפכו החטיבות משועבדות-למעשה למרכיב החי"ר שבהן, על כושר הניידות שלו.

כיום, כמעט כל יחידות החי"ר של [[המדינות המפותחות]] מצוידות בסוג כלשהו של תובלה ממונעת, כאשר יחידות חי"ר המצוידות בנגמ"שי לחימה משוריינים וזחליליים כדוגמת ה-BMP-1 מכונות "כבדות" או "משוריינות", בהשוואה ליחידות המצוידות ברכב ששריונו קל יותר או שהנעתו אופנית, המכונות "קלות" או "ממוכנות". מוסכמת הזיהוי הזו הפכה לנפוצה בקרב צבאות אירופאיים כדוגמת הצבא הבריטי והצבא הצרפתי.

 

 

את המגמה הזו מוביל [[צה"ל]]: [[נגמ"שים כבדים בצה"ל|נגמ"ש כבד]] (בראשי תיבות: נגמ"כ), המיוצר מ[[תובה|תובות]] מוסבות של טנק, הוא למעשה נגמ"ש ממוגן-היטב המיועד להעניק הגנה מרבית ככל הניתן לצוותי חי"ר הלוחם מתוכו. עקב הצורך במיגון כבד יותר מזה שמספק נגמ"ש ה-M-113 (המשמש את צה"ל מתחילת [[שנות ה-70 של המאה ה-20]] — בערך מתקופת [[מלחמת יום הכיפורים]]), ובעיקר במהלך הפעילות ב[[רצועת הביטחון]] ב[[דרום לבנון]], פותחו בישראל נגמ"שים מתובת טנק [[צנטוריון]]. הטנק ידוע בכינויו הצה"לי "שוט", ולכן הנגמ"ש כונה "[[נגמשו"ט]]" ("נגמ"ש שוט"), וגרסאותיו המשודרגות נקראו "[[נגמחו"ן]]" ("נגמ"ש ממוגן גחון") ו"[[נקפדון]]" (נוסף לגרסאות ייעודיות — "[[פומ"ה]]" המשמשת את [[חיל ההנדסה הישראלי]] ו"[[נגמפו"פ]]" המשמש את [[חיל מודיעין השדה]]). נגמ"ש כבד אחר שהוסב בצה"ל מתובת טנקי [[T-55]] שנלקחו שלל (המכונים בצה"ל "[[טירן (טנק)|טירן]]") הוא ה[[אכזרית]]. הנגמ"שים הכבדים של צה"ל נחלו הצלחה רבה ושיריונם הכבד נחשב לאפקטיבי ביותר כנגד [[רקטה נגד טנקים|רקטות נגד טנקים]] דוגמת ה-[[RPG-7]].

עוצבות משוריינות הן אפקטיביות פחות — ואף פגיעות יותר — ללא סיוע חי"ר צמוד. יחידות טנקים כשלעצמן מתקשות לפעול בסביבת מכשולים [[נגד טנקים]] (ביצורים או [[תעלה נגד טנקים|תעלות נ"ט]]) או ב[[עיר|שטח בנוי]]. מסיבות אלו, החל ממלחמת העולם השנייה החלו צבאות לצוות באופן קבוע ("[[שיוך אורגני|אורגני]]") יחידות חי"ר לעוצבות השריון, על-מנת לספק לטנקים את סיוע החי"ר לו הם נדרשים. למעשה, מדובר בחי"ר ממוכן עליו מוטלת המשימה לסייע ליחידת השריון בלחימתה (הגנה קרובה מפני חי"ר אויב ומארבי נ"ט, טיהור יעדים מבוצרים וכיוצא בזה). יחידת חי"ר ממוכן כזו תכונה "חיל רגלים משוריין", או חרמ"ש.

 

 

כיום [[גדוד]]י השריון הצה"ליים כוללים מרכיב קבוע של פלוגת חרמ"ש (בשמה הרשמי: "פלוגת חרמ"ש וסיוע", הכוללת גם מחלקת [[מרגמה|מרגמות]] ומחלקת [[סיור]]), וכל חטיבת חי"ר צה"לית מאומנת בלחימה רכובה על כלי-רכב מסוים בהתאם לייעודה (הצנחנים מאומנים בלחימה מעל רכב קל – ה[[HMMWV|האמר]], [[חטיבת גולני]] מאומנת בלחימה מעל [[נגמ"שים כבדים בצה"ל|נגמ"ש כבד]] – ה[[אכזרית]] או ה[[נגמ"ש מרכבה|נמ"ר]], והחטיבות האחרות – בלחימה מעל ה-M-113, הידוע בצה"ל בכינוי "ברדלס" או "זלדה").