פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 9 בתים, לפני 4 שנים
 
==פעילותה במרד גטו ורשה==
ב-[[28 ביולי]] [[1942]], יוםהיום בו הוחלט על הקמת [[אי"ל]], נשלחה טוסיה אלטמן יחד עם [[פרומקה פלוטניצקה]], אריה וילנר ולאה פרלשטיין כקשריםכקשרית לצד ה"ארי" של [[ורשה]]{{הערה|{{על המשמר||מלחמת היהודים בגיטאות|1944/10/22|00200}}[http://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%20476.pdf ייסוד "הארגון היהודי הלוחם"], באתר "[[יד ושם]]"}}. בחירתה לשליחות בצד הארי ליצירת קשרים עם המחתרות הפולניות הייתה טבעית. היא הייתה דמות מרכזית ב"השומר הצעיר", בעלת מראה הארי, דוברת פולנית רהוטה, בעלת נטייה לקשרים חברותית ומנוסה בחיים שמחוץ לחומות, בדרכי הקיום וההישרדות בצד הארי. במסגרת פעילות זו הבריחה נשק, הוציאה קבוצות חברים לשורות [[הפרטיזנים]] מהגטו, עזרה לפליטים להתחבא, העבירה כספים, העבירה חברים לוורשהל[[ורשה]] ועוד{{הערה|זיוה שלו, '''שם''', עמ' 152-167.}}. עם פרוץ [[מרד גטו ורשה|המרד]] חזרה לגטו עם [[טמה שניידרמן]] על מנת להילחם עם חבריה. לאחר סיום "המרדמרד הקטן"ינואר נלכדה והובלה לגירוש, אך הצליחה לברוח בעזרת שוטר יהודי שהכיר אותה{{הערה|זיוה שלו, '''שם''', עמ' 170-171.}}. החל מינואר ועד מרד אפריל עבר האיה[[אי]] תהליך מואץ של התארגנות מחודשת שכללהשכלל יציאות נוספות של אלטמן מהגטו לשם השגת נשק. ב- 18 באפריל, החל המרד הגדול. אלטמן הייתה במפקדה והעבירה ידיעות, הערכות מצב ותביעות נשק {{הערה|זיוה שלו, '''שם''', עמ'180.}}, אך גם יצאה מבונקר המפקדה, חמושה באקדח וברימונים, למשימות חילוץ שונות{{הערה|זיוה שלו, '''שם''', עמ' 186.}}. ב-8 במאי [[1943]], ביום העשרים למרד, התגלה הבונקרה[[בונקר]] שבו שהתה במילאברחוב מילא 18. מעטים שרדו את נפילת הבונקר ולמרות שנפצעה ברגלה ובראשה, הצליחה להימלט מחוץ לגטו דרך תעלות הביוב. היא הסתתרה בבית החרושת ל[[צלולואיד]] יחד עם לוחמים יהודים נוספים. ב-[[24 במאי]] [[1943]] פרצה שריפה בבית החרושת. אלטמן, שנכוותה בשריפה, ברחה יחד חברה שיפרה, אך שתיהן נלכדו ונמסרו לידי הגסטפוה[[גסטפו]]. ככל הנראה מתה ב-26 במאי, מתה, והיא בת 25{{הערה|זיוה שלו, '''שם''', עמ' 187-196.}}.
 
== הנצחה ==
23

עריכות