פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 43 בתים, לפני 4 שנים
==לוחמת במרד גטו ורשה==
ב-[[28 ביולי]] [[1942]], עם הקמת [[הארגון היהודי הלוחם]], נשלחה יחד עם [[פרומקה פלוטניצקה]], אריה וילנר ולאה פרלשטיין לצד הארי של [[ורשה]] להמשיך בתפקידה כקשרית במחתרת.{{הערה|{{על המשמר||מלחמת היהודים בגיטאות|1944/10/22|00200}}[http://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%20476.pdf ייסוד הארגון היהודי הלוחם], אתר [[יד ושם]].}} בחירתה לשליחות בצד ה[[ארי]] ליצירת קשרים עם המחתרות הפולניות הייתה טבעית: היא הייתה דמות מרכזית ב[[השומר הצעיר]], דוברת פולנית רהוטה, חברותית ומנוסה בחיים שמחוץ לחומות, בדרכי הקיום וההישרדות בצד הארי. במסגרת פעילות זו הבריחה נשק, הוציאה קבוצות חברים לשורות ה[[פרטיזנים]] מה[[גטו]], עזרה לפליטים להתחבא, העבירה כספים, העבירה חברים ל[[ורשה]] ועוד.{{הערה|שלו, '''טוסיה''', עמ' 152-167.}} {{ש}}
בפברואר ב-1943 חזרה לגטו עם [[טמה שניידרמן]]. לאחר [[מרד ינואר]] נלכדה והובלה לגירוש, אך הצליחה לברוח בעזרת שוטר יהודי שהכיר אותה{{הערה|שלו, '''טוסיה''', עמ' 170-171.}}. לחמה ב[[מרד גטו ורשה]] שפרץ באפריל עם ההנהגה הראשית שנמצאה בבונקר ברחוב [[מילא 18]]. העבירה ידיעות, הערכות מצב ותביעות נשק {{הערה|שלו, '''טוסיה''', עמ'180.}}, מדי פעם יצאה מבונקר המפקדה, חמושה באקדח וברימונים, למשימות חילוץ שונות.{{הערה|שלו, '''טוסיה''', עמ' 186.}}{{ש}}
ב-8 במאי [[1943]] התגלה ה[[בונקר]]. למרות שנפצעה ברגלה ובראשה הצליחה להימלט דרך תעלות הביוב והסתתרה בבית החרושת ל[[צלולואיד]] יחד עם לוחמים יהודים נוספים. ב-[[24 במאי]] [[1943]] פרצה שריפה בבית החרושת. אלטמן, שנכוותה בשריפה, ברחה יחד חברה בשם שפרה, אך שתיהן נלכדו על ידי המשטרה הפולנית ונמסרו לידי ה[[גסטאפו]].{{הערה|'''גיבורים ונואשים: 60 שנה למרד גטו ורשה''', עמ' 115-116.}} היא מתה מפצעיה, ככל הנראה ב-26 במאי 1943, והיא בת 25.{{הערה|שלו, '''טוסיה''', עמ' 187-196.}}