טוסיה אלטמן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Sharon Geva (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{בעבודה אקדמית|מוסד=סמינר הקיבוצים ותיכון נעמת בחולון|קורס=מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה|יעד=16 ביולי 2015}}
[[File:Tosia Altman.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טוסיה אלטמן]]
'''טוסיה טאובה''' ('''טובה יונה''') '''אלטמן''' ([[24 באוגוסט]] [[1918]], ליפנו, פולין - מאי [[1943]]), הייתה חברה בהנהגה המרכזית של "[[השומר הצעיר]]" ב[[פולין]], מלוחמי [[מרד גטו ורשה]] בתקופת
==ילדות ונעורים==
נולדה ב-24 באוגוסט [[1918]] ב[[שטעטל|עיירה]] [[ליפנו]] שב[[פולין]], בת לאנקה (מניה) ילידת [[וילנה]] ולגוסטב, שען במקצועו, בן למשפחת חסידים, אחות ליז'יק. למדה ב[[גימנסיה]] יהודית בעיר הסמוכה [[ולוצלאווק]], בה חוזקו דעותיה הציוניות בהתאם לחינוך שקיבלה בביתה
==פעילותה בתחילת מלחמת העולם השנייה==
עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] נמלטה יחד עם חברים נוספים מהנהגת "[[השומר הצעיר]]" לאזור הכיבוש ה[[סובייטים|סובייטי]] ב[[ווילנה]]. בווילנה, לצד חברים בכירים אחרים
==כקשרית בארגון היהודי הלוחם==
בדצמבר [[1939]], לאחר שגברה על הקשיים במעברי הגבולות ולאחר מפגש ב[[וולוצלאבק]] עם משפחתה, חזרה ל[[ורשה]] כדי להמשיך בפעילות התנועה. בשנת [[1941]] יצאה ל[[ביאליסטוק]], ל[[ברנוביץ']], ל[[קרקוב]], לו[[וילנה]] ול[[לבוב]]. היתה הראשונה מקרב חבריה שחזרה
בסוף ינואר [[1941]] חזרה ל[[וורשה]] עם מידע על גורל היהודים בשטחי הכיבוש. באחד ממכתביה כתבה: "ישראל גווע לעיניי, ואני פוכרת ידיים ואיני יכולה לעזור לו. הניסית פעם להטיח ראש בכותל? יש לי רק תשוקה אחת, להודיע לעולם כי ישראל כה חולה..."
ה[[היסטוריון]]
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לעתים קרובות מאוד היתה מופיעה טוסיה. עלה בידה לשמור על חיוכה ועיניה הגדולות הישירו מבטן באמונה רבה. ימים מעטים היתה מבלה בגטו, אך על הרוב היתה רואה דברים שאנו לא שמנו לב להם. היו בה עדינות ועומק רוחני שנשכח לעתים קרובות כל כך אצל רבות מחברותינו. שבועות וחודשים של מסעות, העבודה המייגעת המורטת עצבים, המגע המתמיד עם זרים, הסכנה שליוותה אותה כצל - כל אלה לא שינו את טבעה. היתה מתיישבת מוקפת אנשים ומספרת על תנועת המלחמה בפולש המתעוררת במדינה, על אנשים, על מאורעות, ורק לעיתים רחוקות על עצמה
==לוחמת במרד גטו ורשה==
ב-[[28 ביולי]] [[1942]], עם הקמת [[הארגון היהודי הלוחם]], נשלחה יחד עם [[פרומקה פלוטניצקה]], אריה וילנר ולאה פרלשטיין לצד הארי של [[ורשה]] להמשיך בתפקידה כקשרית במחתרת
ב-[[1943]] חזרה לגטו עם [[טמה שניידרמן]]. נלכדה והובלה לגירוש, אך הצליחה לברוח בעזרת שוטר יהודי שהכיר אותה{{הערה|שלו, '''טוסיה''', עמ' 170-171.}}. לחמה ב[[מרד גטו ורשה]] שפרץ באפריל עם ההנהגה הראשית שנמצאה בבונקר ברחוב [[מילא 18]]. העבירה ידיעות, הערכות מצב ותביעות נשק {{הערה|שלו, '''טוסיה''', עמ'180.}}, מדי פעם יצאה מבונקר המפקדה, חמושה באקדח וברימונים, למשימות חילוץ שונות
ב-8 במאי [[1943]] התגלה ה[[בונקר]]. למרות שנפצעה ברגלה ובראשה הצליחה להימלט דרך תעלות הביוב והסתתרה בבית החרושת ל[[צלולואיד]] יחד עם לוחמים יהודים נוספים. ב-[[24 במאי]] [[1943]] פרצה שריפה בבית החרושת. אלטמן, שנכוותה בשריפה, ברחה יחד חברה בשם שפרה, אך שתיהן נלכדו על ידי המשטרה הפולנית ונמסרו לידי ה[[גסטאפו]]
== הנצחה ==
כשנודע
בדצמבר [[1945]] הקימו פליטים יהודים ב[[מחנה עקורים|מחנה העקורים]] [[לנדסברג]] שב[[גרמניה]] את "קיבוץ לוחמי הגטאות על שם טוסיה אלטמן"{{הערה|1=אבינועם יעקב פת [http://www.yadvashem.org/yv/he/education/units/for_memories/magazine4.pdf#page=7 לחיות בלנדסברג, לחלום על דגניה], '''בשביל הזיכרון''' 4, נובמבר 2000.}}.{{ש}}
ב-[[1949]] הקימו ניצולים מתנועת "[[השומר הצעיר]]"
על שמה "קן השומרים", ב[[רחובות]], הקן העירוני הוותיק ביותר של תנועת [[השומר הצעיר]].{{ש}}
האנדרטה [[יד לילדי הגולה]] שב[[קיבוץ]] [[משמר העמק]] הוקמה בהשראת מכתבה האחרון של טוסיה אלטמן לקרוביה בארץ. משפט מן המכתב מונצח באנדרטה: "ישראל אובד לעיני. אני פורשת כפי וקצרה ידי מהושיע. הושיעו!".{{ש}}
שורה 36:
*{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://www.y-m-museum.co.il/info/museon/museon-010.htm טוסיה אלטמן (1918-1943)], באתר מוזיאון יד מרדכי.
* [http://www.snunit.k12.il/minhal/word/55113.doc נשים לוחמות], באתר "סנונית" {{DOC}}.
* [http://www.moreshet.org/?CategoryID=351 טוסיה אלטמן] באתר מורשת, של בית העדות ע"ש מרדכי אנילביץ'.
* [http://thepartisan.org/document/68555,0,312.aspx טוסיה אלטמן] ברשימת הלוחמים באתר ארגון הפרטיזנים, לוחמי המחתרות והגטאות.
|