אל ג'ולסון – הבדלי גרסאות

 

==קריירה==

 

ב-[[1911]] ניצל ג'ולסון את הופעת האורח שלו ב[[מחזמר]] [[תיאטראות ברודוויי|ברודוויי]] בשם "לה בל פארה" (''La Belle Paree'') להעפלה לתפקיד כוכב. הוא החל להקליט שירים, ועד מהרה זכה לפרסום בינלאומי, בשל הנוכחות הבימתית יוצאת הדופן שלו ובשל יחסיו האישיים עם קהלו. לא הייתה דומה לקריירה שלו בברודוויי, אשר השתרעה על פני שלושה עשורים ([[1911]]–[[1940]]), מבחינת אורכה והפופולריות שלה. הצופים הריעו לו, התחננו ולעתים קרובות לא התירו למופע להתקדם, כמו למשל בהופעה ב[[בוסטון]] שבה הקהל המתון והמיושב בדעתו, בדרך כלל, עצר את המופע למשך ארבעים וחמש דקות. נאמר שהייתה לג'ולסון אישיות "מחשמלת", וכן יכולת לגרום לכל אחד מן הקהל להאמין שהוא שר רק עבורו. הוא נודע ביותר כיום בשל הופעתו באחד מסרטי הקולנוע המדברים הראשונים, "[[זמר הג'אז]]" ([[1927]]) – סרט הקולנוע במדבר הראשון באורך מלא, שבו ביצע ג'ולסון את השיר "אמא" (''Mammy'') בעודו מאופר כ[[אפרו-אמריקני]], אשר זכה להצלחה רבה. שירתו של ג'ולסון מעולם לא הייתה [[ג'אז]], וסגנונו הייחודי נותר לעד נטוע בבימות ברודוויי של ראשית המאה העשרים.

ג'ולסון היה האמן המוזיקלי הראשון שמכר מעל לעשרה מיליוני תקליטים. ג'ואל ויטבורן, מנהל הארכיון של המגזין [[בילבורד]], נאלץ להשתמש במתווי מכירות על מנת להעריך את מידת מכירתם של להיטיו בין [[1890]] ל-[[1954]] כיוון שלא היה קיים [[מצעד הפזמונים|מצעד פזמונים]] רשמי במהלך שנים אלה. לפי השערתו של ויטבורן, לג'ולסון היו עשרים ושלושה שווי ערך של מקום ראשון במצעד הפזמונים – רביעי בכל הזמנים, כשמעליו רק [[בינג קרוסבי]], [[פול וייטמן]] ו[[גאי לומברדו]]. ויטבורן חישב שג'ולסון שהה במשך לפחות 114 שבועות בראש מצעד כזה או אחר.

 

 

==סיפורו של אל ג'ולסון==