ההפיכה באיראן (1953) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סקריפט החלפות (מסים), ויקישיתוף בשורה
Setareh1990 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 33:
לאחר שניסיון ההפיכה הראשון נכשל, הורה מוסדאק לכוחות הביטחון לעצור את המעורבים במזימה. עם תום המעצרים מאמין כי הפיכת CIA נכשלה, וכי הצליח בהשגת שליטה מלאה על הממשלה ביקש מוסדאק מתומכיו לחזור לבתיהם ולהמשיך בחייהם כרגיל. עם זאת הגנרל זאהדי{{אנ|Fazlollah Zahedi}}, שהצהיר כי הוא היה ראש הממשלה החוקי של איראן, הצליח להסתתר ולהתחמק ממעצר. זאהדי ארגן מפגש סודי בין תומכי השאה השונים (שכללו גם פשיסטים ואוהדי נאצים איראניים) ובאמצעות מימון אמריקאי הגו תוכנית חדשה. לצורך ביצוע תוכנית זו הסתמכו בעיקר על רגשות העם: ההלם מבריחת השאה מאיראן, פחד מפני הקומוניזם, ומעצרי מתנגדי מוסאדק. הם מהוונים על רגש זה בתוכניות שלהם. כמה מאנשי הדת האיראנים שיתפו פעולה עם סוכנויות הריגול המערביות כי הם לא היו מרוצים מממשלתו החילונית של מוסדאק, ובהם איתאללה בהבהאני שהשתמש בהשפעתו כדי לגייס מפגינים דתיים נגד מוסאדק.
 
===הצתת תנועות אזרחיות דרך מימון מתחזיםתנועות===
[[קובץ:Shaabanbimokh.jpg|ממוזער|מפגינים בעד [[מוחמד רזא שאה פהלווי]]]]
ב-19 באוגוסט, נשכרו מסתננים שיתחזו לחברי מפלגת תודה הקומוניסטית ויארגנו "מהפכה קומוניסטית". המסתננים הממומנים הראשונים החלו בגלי המחאה והציתו את יתר חברי תודה האמיתיים להצטרף. עד מהרה, חברי תודה יצאו לרחובות תוקפים כמעט כל סימן של קפיטליזם. האחרונים בזזו עסקים פרטיים, הרסו חנויות ובנוסף השחיתו חלקים גדולים מהרובע העסקי של דרום טהרן, הכולל בזארים. אירועים אלו עוררו סלידה ציבורית המונית פתאומית נגד מעשה השחתה זה - וכך חלקו הראשון של התוכנית הושלם. במקביל מומנה קבוצה שנייה של מסתננים, מסתננים אלו התחזו לתומכי השאה וארגנו ועודדו מחאות המוניות של איראנים זועמים המבוהלים מ"המהפכה הקומוניסטית" והאלימות המופעלת על ידם. בשלב זה של ההפיכה, [[תאודור רוזוולט|רוזוולט]] ווילבר{{אנ|Donald Wilber}}, נציגי ממשל [[דווייט אייזנהאואר|אייזנהאואר]], דאגו לשחד פקידי ממשל, עיתונאים, אנשי עסקים ובריוני רחוב איראניים, כדי שיביעו תמיכה בשאה ויתנגדו למוסדאק. בנוסף, נעשה שימוש נרחב ב-BBC בפרסית לקידום התעמולה שלה נגד מוסדאק, עד שהחומר האנטי-מוסדאקי ששודרו שוב ושוב בערוץ הרדיו גרם לצוות האיראני שעבד ברדיו ה-BBC בפרסית לפתוח בשביתה כמחאה על המהלך.{{הערה|Marie Gillespie & Alban Webb (2013). [https://books.google.co.il/books?id=k-DIW9lntAMC&pg=PA131&lpg=PA131&dq=bbc+mossadeq&source=bl&ots=BYYvKKgpQu&sig=gPF266XhclFL-5lv5ipHF3EH4Cs&hl=en&sa=X&ei=9fMDUu2VAonuqwGtmIC4Cw&redir_esc=y#v=onepage&q=bbc%20mossadeq&f=false Diasporas and Diplomacy: Cosmopolitan contact zones at the BBC World Service 1932–2012], pp. 129–132.}}הטקטיקות של רוזוולט כללו גם מתן שוחד למפגינים לתקיפת סימני השאה, תוך קריאת ססמאות בעד מוסאדק - דבר שגרם לאזרח האיראני הממוצע לרגשות שנאה וחוסר אמון במוסאדק. שכן סימני המלך ביטאו והיו בתקופה זו כסמל לאיראן.
 
שורה 51 ⟵ 52:
לאחר שתפס מחדש את השלטון השאה הקים את הסוואכ{{אנ|SAVAK}}, המשטרה החשאית של איראן שעסקה בשירותי ביטחון, מעקב אחר מתנגדי משטר וביצעו צנזורה; כשהשיטות בהם השתמשו היו שיטות שנלמדו על ידי האמריקאים. במהלך 20 השנה האחרונות לשליטת השאה כ-100 אנשים הוצאו להורג מסיבות פוליטיות, התנגדות מתונה יחסית בהשוואה למנהיגים אוטוקרטיים.
 
לאור הצלחת מבצע אג'קס הוחלט לאמץ את ה-[[CIA]] כחלק ממנגנון מדיניות החוץ של [[ארצות הברית]] ולאמץ ושכפל את הצלחת המבצע כשיטת הפיכה זולה ומוצלחת בעלת אפקט מידי.
 
====תוצאות נלוות====
{{ראו גם|ערכים=[[המהפכה האיראנית]], [[תאוריות הקשר על הפלת השאה של איראן]]}}
ההפיכה של 1953 גרמה לנזק לטווח ארוך למוניטין של ארצות הברית. המונח '''Blowback'''{{אנ|Blowback (intelligence)}} הוגדר לראשונה לאור תוצאות מהפכת 1953, ופירושו: התוצאות הלא צפויות לפעולות סמויות של ארצות הברית במדינות העולם. הפיכת 1953 הייתה לקו פרשת המים עבור איראן, המזרח התיכון ולמעמדה של ארצות הברית באזור. שכן מאז שמה של ארצות הברית לא כובד ושולב עם חוסר כבוד ונכונות לכבד את רצון העם, כל עוד זה לא מתנגש עם האינטרסים האמריקאים או הבריטים. הקנוניה הבריטית-אמריקאית להשגת שליטה על המשאבים האיראנים, סייעה להביא לסיום עידן התנועות הלאומיות והדמוקרטיות באיראן, וההדים שלה הובילו לבסוף להפלת השאה בשנת 1979. זיכרון ההתערבות המערבית בענייניה הפנימים של איראן, במיוחד ב-1953, כמו שיתוף הפעולה של השאה, הורידו מהפופולריות של המלך בקישורו לגורמים מערביים והגבירו את האופי האנטי-מערבי באיראן ובמיוחד של [[המהפכה האיראנית]], 25 שנה מאוחר יותר.
 
על רקע התגברות התנועה האנטי-מערבית בחברה האיראנית, שהייתה נגד השליטה המדינית והכלכלית של מדינות וחברות זרות באיראן., עם תחילת שנות ה-70 השאה הגביר את גובה המסים שעל חבורת זרות הפועלות באיראן לשלם למדינה לבין מ-50% ל-80%, וקבע את תשלומי התמלוגים מ-12.5% ​​ל -20%. כך שחברות הנפט הרוויחו רק כ-22 סנט לחבית נפט. באותו הזמן גם השליטה על קביעת מחירי הנפט חזרו לשליטה איראנית. בשנת 1973 השאה סייע להנדס את [[משבר האנרגיה העולמי|משבר הנפט של 1973]], במסגרת הקמת [[אופ"ק]], שהגביר את ההכנסות מהנפט והוביל לפיתוח כלכלי-חברתי מהיר של המדינה. השאה אף הצהיר כי לא יחדש את קונסורציום הנפט של שנת 1954 עם חברת הנפט האנגלו-איראנית שעתידה הייתה לפוג בשנת 1979. בתקופה זו השאה החל לפעול באופן יותר ויותר עצמאי מהמערב, כך שהחל מאמצע שנות השבעים ארצות הברית, בתקופת [[ג'ימי קרטר]], החלה למשוך מתמיכתה בשאה. ההתרחבות המהירה של כלכלת המדינה יצרה מתחים בלתי צפויים במרקם החברתי שסייעו להתקיימותה של [[מהפכההמהפכה האיראנית]]. עם זאת מעשיו של השאה לפיתוח איראן והתרחקותו מהמערב לא השכיחו את הסיוע שהגיש השאה בתקופת מוסדאק לבריטים ולאמריקאים ואת הסלידה לאור כך בקרב העם, כך כשהגיע הרגע הגורלי של [[המהפכה האיראנית|המהפכה]] העם נטש אותו, לאור זיכרון שיתוף הפעולה עם המערב; וגם המערב, ובמיוחד ארצות הברית לא סייעו לו, לאור התרחקותו מהם.
 
אירועי 1953 נהיו לאבן יסוד ביחסי ארצות הברית איראן עד היום, כשהאנטגוניזם של האיראני ובפרט של השלטון כלפי המערב, ובמיוחד נגד ארצות הברית, בנוים על חוסר האמון שהחל להתפתח בתקופה זו. שכן מוסר ההשכל האיראני מהאירוע היה כי מדינות המערב אינן מעוניינות לקדם דמוקרטיה או זכויות אדם במטרה להטיב עם יתר המדינות, אלא עושות זאת כשהדבר מטיב לעצמן ובמיוחד במטרה להחליש את המבנה המוסדי והזיכרון ההיסטורי של מדינות העולם השלישי והתקדמותן על מנת לאפשר את שליטתן הגלובלית של מדינות המערב. כן בכדי לאפשר גישה קלה יותר למקורות הטבע של מדינות אלו, תוך המשך קיום ה[[נאו קולוניאליזם]] במדינות אלו. כיום, הממשל האיראני טוען כי יש לציית למשטר האסלאמי על מנת למנוע את נפילתה החוזרת של איראן לידי המעצמות הזרות. בנוסף, משתמש המשטר באירועי הפיכת 1953 בכדי לדכא באופן לגיטימי, אלים ואף צבאי, כל ניסיון התנגדות לשלטון בטענה כי ההתנגדות למשטר אינה כנה; אלא ממומנת, מופעלת ונועדה לשמש גורמים זרים, ובמיוחד אמריקאים.
 
אירועי 1953 נהיו לאבן יסוד ביחסי ארצות הברית איראן עד היום, כשהאנטגוניזם של האיראני ובפרט של השלטון כלפי המערב, ובמיוחד נגד ארצות הברית, בנוים על חוסר האמון שהחל להתפתח בתקופה זו. כיום, הממשל האיראני טוען כי יש לציית למשטר האסלאמי על מנת למנוע את נפילתה החוזרת של איראן לידי המעצמות הזרות. בנוסף, משתמש המשטר באירועי הפיכת 1953 בכדי לדכא באופן לגיטימי, אלים ואף צבאי, כל ניסיון התנגדות לשלטון בטענה כי ההתנגדות למשטר אינה כנה; אלא ממומנת, מופעלת ונועדה לשמש גורמים זרים, ובמיוחד אמריקאים.
 
==ראו גם==