ש"ס וילנא – הבדלי גרסאות

[[קובץ:First page of the first tractate of the Talmud (Daf Beis of Maseches Brachos).jpg|שמאל|ממוזער|215px|העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד [[רש"י]] ובצד שני [[בעלי התוספות]]. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן [[כתב רש"י]]. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז [[דפוס שונצינו]]]]

'''ש"ס וילנא''' הוא הגרסה הנפוצה ביותר של [[התלמוד הבבלי]], והיא נוצרה ב[[דפוס ראם|דפוס האלמנה והאחים ראם]] (נהגה "רוֹם") שבעיר [[וילנה]] בשנים [[תר"ם]]–[[ה'תרמ"ו]] ([[1880]]–[[1886]]).

 

בתארו את העבודה העצומה של הכנת המהדורה המודפסת של הש"ס, לא חוסך מנהל ההדפסה פייגנזון בתיאורים ציוריים.

{{ציטוט|תוכן=והרבינו לפאר ולהאדיר המלאכה בכל פאר והידור אפשרי, לא עצמה ממנו כל הוצאה, ולא שגבה ממנו כל עבודה – כמה ממון שקעו בבנין זה ! כמה נפשות עמלו בבנין זה ! יותר ממאה חרשים פועלי הדפוס עמלו בבניינו, ארבעה עשר מגיהים מומחים חכמי התורה, ומהם גדולי וגאוני ישראל...|מקור=|מרכאות=כן}}

המו"לים של המהדורה אכן הקדישו זמן רב וממון בחיפוש אחר נוסחאות מדויקות של התלמוד ושל מפרשיו הראשונים, ולאלה הוסיפו פירושים של ה[[אחרונים]].

צוות עורכי המהדורה כלל דמויות מוכרות כרב [[שלמה הכהן (רב)|שלמה הכהן]] מווילנה, שפירושו על הש"ס מופיע במהדורה זו, והרב [[רפאל נתן נטע רבינוביץ]], בעל [[דקדוקי סופרים]]. הרב רבינוביץ נשלח ל[[ספריית הוותיקן]] ב[[רומא]] על מנת להעתיק מכתב יד את חידושי [[רבינו חננאל]], ובזכות המלצות מיוחדות שקיבל הורשה לעבוד שם גם בזמן שהספרייה סגורה.

* [[שמואל שרגא פייגנזון]] (שפ"ן הסופר), 'אחרית דבר', בסוף הכרך האחרון של הש"ס.

* [[רפאל נתן נטע רבינוביץ]], '''מאמר על הדפסת התלמוד: תולדות הדפסת התלמוד'''; הובא לבית הדפוס עם תיקונים, השלמות ומפתחות על ידי [[א.מ. הברמן]], ירושלים: [[מוסד הרב קוק]], תשי"ב.

 

[[קטגוריה:וילנה]]