פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
ויקישיתוף בשורה, הגהה
 
==הכנת החוקה==
[[תמונהקובץ:Constitution_of_the_United_States,_page_1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקלף המקורי של חוקת ארצות הברית]]
{{הפניה לערך מורחב|ועידת החוקה (ארצות הברית)}}
מאז הכרזת העצמאות של [[ארצות הברית]] בשנת [[1776]] על ידי שלוש עשרה המושבות, הייתה כל מושבה מדינה עצמאית. האיחוד בין המדינות היה לא יותר מ[[קונפדרציה]] רופפת ונוהל על פי [[תקנון הקונפדרציה]] אשר קבע כי כל שינוי בו חייב אישור של כל שלוש עשרה המדינות. כלי השלטון היחיד של האיחוד היה [[קונגרס הקונפדרציה]], אשר היה תלוי ביותר ברצון הטוב של המדינות; גם כאשר החליט הקונגרס דבר-מה, לא הייתה לצדו רשות מבצעת על-מנת להוציא אל הפועל את החלטותיו; כמו כן, לשלטון המרכזי של הקונפדרציה לא היו כספים, שכן התקנון לא העניק לו את הסמכות לגבות מסים. לאור חסרונות אלה, בוועידת אנאפוליס משנת [[1786]] הוחלט כי יש לכנס ועידה של נציגים מכל המדינות על-מנת לדון בתיקונים ושינויים לתקנון. בהתאם להחלטה זו, ב-[[25 במאי]] [[1787]] התכנסה [[ועידת החוקה (ארצות הברית)|ועידת החוקה בפילדלפיה]].
 
הוועידה החוקתית החליטה לנהל את דיוניה בסודיות כדי להימנע מלחצים, ובסיום הדיונים הציגה [[חוקה]] חדשה לגמרי, דבר שחרג מעבר למנדט המקורי שניתן לוועידה (אך התקבל על ידי הקונגרס). בנוסף, הוועידה קבעה כי אישור החוקה דורש אשרור על ידי תשע מדינות בלבד, ולא אשרור על ידי כל שלוש עשרה המדינות כפי שנקבע בתקנון הקונפדרציה. ב-[[17 בספטמבר]] [[1787]] הוועידה סיימה את עבודתה, והציגה את הצעת החוקה שגובשה כפשרה בין ההצעות השונות שנדונו בוועידה.
 
בשלב זה נפתח דיון ציבורי ער בשלוש עשרה המדינות, בין תומכי החוקה שכונו ה'''פדרליסטים''' ובין מתנגדי החוקה שכונו '''אנטי-פדרליסטים'''. החוקה אושרה על ידי [[דלוור]] ב-7 בדצמבר 1787, על ידי [[פנסילבניה]] ב-12 בדצמבר 1787, על ידי [[ניו ג'רזי]] ב-19 בדצמבר 1787, ועל ידי [[ג'ורג'יה]] ב-2 בינואר 1788 (שתי האחרונות באישור פה אחד). [[קונטיקט]] אישרה את החוקה ב-9 בינואר 1788 ו[[מסצ'וסטס]] אישרה את החוקה ברוב דחוק ב-6 בפברואר 1788, עם דרישה שיותקנו תוספות לחוקה אשר יגנו על המדינות מפני עריצות השלטון המרכזי. [[מרילנד]] אישררה את החוקה ב-28 באפריל 1788, [[דרום קרוליינה]] ב-23 במאי 1788 ו[[ניו המפשייר]], המדינה התשיעית, ב-21 ביוני 1788 עם דרישה לתוספות לחוקה שיגנו על זכויות המדינות.
הסעיף הראשון לחוקה אוסר גם חקיקה רטרואקטיבית ומחיל את [[הביאס קורפוס]] (מעצר רק בצו משפטי).
 
[[פרק 2 לחוקת ארצות הברית|הפרק השני של החוקה]] עוסק ברשות המבצעת. בראש הרשות המבצעת עומד ה[[נשיא ארצות הברית|נשיא]], הנבחר יחד עם [[סגן נשיא ארצות הברית|סגנו]] לקדנציה בת ארבע שנים. התיקון ה-22 ([[1951]]) קבע שנשיא לא יכהן יותר משתי קדנציות. ברם, זמן רב לפני קבלת התיקון היה זה נוהג מקובל, ורק הנשיאים [[תאודור רוזוולט]] ו[[פרנקלין דלנו רוזוולט|פרנקלין רוזוולט]] חרגו ממנו: תיאודור רוזוולט התמודד בלא הצלחה לכהונה שלישית לא-רצופה בשנת [[1912]], ופרנקלין רוזוולט התמודד ונבחר לכהונה שלישית ורביעית בשנים [[1940]] ו-[[1944]], בהתאמה.
 
בשני אופנים נדרש הסעיף השני לחוקה מאז החלתו: יש הרואים אותו כמגביל סמכויות הנשיא, כלומר כמונה את כל הסמכויות הניתנות לו, ויש הרואים אותו כמרחיב, כמונה רק מקצת מסמכויות הנשיא. בין כך ובין כך, הפרק מונה את סמכויות הנשיא לכרות בריתות ולמנות שופטים ופקידים פדרליים (אך מתנה את כולם באישור של שני-שלישים מחברי הסנאט). את הנשיא ואת סגנו ניתן [[הדחה|להדיח]] בגין "עוונות ופשעים חמורים" (high crimes and misdemeanours) ברוב של שני שלישים מחברי הסנאט לאחר שבית הנבחרים קבע כי אלה אכן אשמים.
[[פרק 3 לחוקת ארצות הברית|הפרק השלישי של החוקה]] עוסק ב[[הרשות השופטת|רשות השופטת]], המוסמכת לפרש את החוקה ואת חוקי הקונגרס. הסמכות ל[[ביקורת שיפוטית]], המאפשרת לפסול חוקים הנוגדים את החוקה לא ניתנה לה במפורש, אך נלקחה על ידה בשנת [[1803]] ב[[פסק דין מרבורי נגד מדיסון]].
 
הרשות השופטת מורכבת מ[[בית המשפט העליון של ארצות הברית|בית המשפט העליון]] ומבתי משפט אחרים אשר כינונם הוא בסמכות הקונגרס. החוקה מבטיחה משפט מושבעים בתיקים פליליים. התיקון ה-11 הבטיח ששום מדינה לא תתבע בידי מי שאינו אזרח מאזרחיה. תיקון זה נחקק כתגובה לפסיקה הפוכה של בית המשפט אז.
 
[[פרק 4 לחוקת ארצות הברית|הפרק הרביעי]] מבטיח כבוד משפטי הדדי (Full faith and credit) בין המדינות. סעיף זה עומד במוקד הוויכוח בארצות הברית על ה[[נישואים חד מיניים|נישואים החד מיניים]]. מדינת [[מסצ'וסטס]] מכירה בנישואים כאלו, ולכאורה דבר זה מחייב גם את שאר 49 המדינות להכיר בהן, אם התקיימו במסצ'וסטס, מתוך כבוד לרישומים המשפטיים של מדינה זו. יש להניח שעניין זה יוכרע בבוא היום ב[[בית המשפט העליון של ארצות הברית]], אם לא תתוקן החוקה באופן שיגדיר נישואים כאיחוד בין גבר ואישה בלבד.
 
כן מבטיח הפרק הרביעי לחוקה שלא יופלו אזרחי מדינות במדינות אחרות, שפושעים יוסגרו, שכל מדינה תנוהל על ידי בית נבחרים, ושהקונגרס יוכל לקבל מדינות חדשות. טריטוריות שאינן מדינות ינוהלו במישרין על ידי הקונגרס. לפני מלחמת האזרחים הורה סעיף זה גם כי על כל מדינה להסגיר עבד נמלט לאדוניו. סעיף קטן זה ממחיש את הניגוד בין רטוריקת הזכויות של החוקה לבין מוסד העבדות שאותו היא אפשרה מסיבות פרגמטיות.
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://www.archives.gov/national_archives_experience/constitution_transcript.html הטקסט המלא של חוקת ארצות הברית] {{אנגלית}}
* [http://www.archives.gov/national_archives_experience/bill_of_rights.html הטקסט המלא של תיקונים 10-1 לחוקה (מגילת הזכויות)] {{אנגלית}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
 
[[קטגוריה:ארצות הברית: חוק ומשפט]]
35,962

עריכות