נוסח שומרון – הבדלי גרסאות

כתבי היד הקדומים ביותר של החומש השומרוני נכתבו בימי הביניים המוקדמים. כתב היד הקדום ביותר הוא מהמאהמ[[המאה ה-12]], וכתבי יד מאוחרים יותר הם מהמאות ה-15-14. בין כתבי היד המרובים של הנוסח השומרוני מצויים חילופי כתיב מרובים, שעניינם כתיב מלא וחסר, דקדוק, תורת ההגה ותורת הצורות. מעדויות עקיפות, כדוגמת התרגום הארמי של נוסח השומרונים, אפשר ללמוד שגם תוכנה של המסורת השומרונית לא היה אחיד, עד שהתגבש נוסח קבוע שהועתק בין כתבי היד {{הערה|אברהם טל ומשה פלורנטין. חמישה חומשי תורה: נוסח שומרון ונוסח המסורה, אוניברסיטת תל-אביב: ההוצאה לאור ע"ש חיים רובין, תשע"א, עמ' 39-38}}.

כתבי היד של התורה השומרונית כתובים כולם בכתב השומרוני, שהתפתח מהכתב העברי הקדום המשמש בתורת היהודים, ולא בכתב האשורי המרובע המשמש בתורת היהודים. מניתוח [[פלאוגרפיה|פלאוגרפי]] של הכתב העברי שבידי השומרונים עולה כי המגילות שנשתמרו משקפות צורה של הכתב העברי שרווחה בתקופת החשמונאים. כאשר נתגלו המגילות במאהב{{ה|מאה ה-17}} כתובות בכתב העברי, נראו הן כמקוריות וקדומות לכתבי היד של נוסח המסורה שהיו כתובים בכתב האשורי{{הערה|עמנואל טוב. "ביקורת נוסח המקרא", ספריית האנציקלופדיה המקראית, כרך ד (תשנ"ז), עמ' 67-62.}}.

טקסטים 'קדם-שומרוניים' הוא כינוי שנתנו חוקרי מגילות ים המלח לקטעי תורה קדומים שנמצאו בין המגילות והם בעלי דמיון מובהק לנוסח השומרונים לתורה. טקסטים אלה אינם שומרוניים, שכן נעדרים בהם סממנים אידיאולוגייםאידאולוגיים-דתיים הייחודיים לשומרונים, אך הם דומים מאוד לנוסח השומרונים בבחינת תוספות ההרמוניזציה שנמצאו בהם. מהקרבה ההדוקה בין טקסטים קדם-שומרוניים אלה לבין נוסח השומרונים עולה כי השומרונים משמרים נוסח קדום הדומה לנוסח שבמגילות אלה{{הערה|שם=תאריך התגבשותו 152-129|אסתר אשל וחנן אשל, '''תאריך התגבשותו של החומש השומרוני לאור המגילות המקראיות מקומראן''', בתוך אפרים שטרן וחנן אשל (עורכים), ספר השומרונים, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן צבי, 2006, 152-129.}}.

התרגום הארמי של נוסח השומרונים לתורה דומה לטיפוס של [[תרגום אונקלוס]], תרגום על פי פשט הכתוב. לתרגום זה חדרו מילים יווניות המעידות שהתרגום נערך במאות ה-4-1, בתקופה שבה הייתה השפעת חזקה של היוונית על הארמית. התרגום הארמי יצא לאור במלואו במהדורה של אברהם טל לנוסח השומרוני של התורה{{הערה|אברהם טל. התרגום השומרוני לתורה: מהדורה ביקורתית, א-ג (מקורות ומחקרים בלשון העברית ובתחומים הסמוכים לה), תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, בית הספר למדעי היהדות, תש"ם-תשמ"ג.}}.

נוסח השומרונים לתורה תורגם לערבית על ידי אב-חסדה (אבו אל-חסן) הצורי במאהב{{ה|מאה ה-11}}. במשך הזמן נספגו לתרגום פירושים מתרגומו של רבי סעדיה גאון, הסותרים לא פעם את הפרשנות השומרונית. במאהב{{ה|מאה ה-13}} ערך אבו סעיד בן אבי אל-חוסיין את התרגום והסיר כל השתמעות שעשויה לסתור את נוסח השומרונים. תרגום זה יצא לאור בשלמותו עם פרסום מהדורותיו של חסיב שחאדה ב-1990 וב-2002{{הערה|חסיב שחאדה. התרגום הערבי לנוסח התורה של השומרונים. כרך א: בראשית-שמות, ירושלים: האקדמיה הלאומית למדעים, תש"ן.}}{{הערה|חסיב שחאדה. התרגום הערבי לנוסח התורה של השומרונים. כרך ב: ויקרא, במדבר, דברים, ירושלים: האקדמיה הלאומית למדעים, תשס"ב.}}.

חז"ל כינו את השומרונים "[[כותים]]" (מתוך הנחה שאינם יהודים במקורם, אלא מוצאם מן האנשים שהובאו לשומרון על ידי האשוריםה[[אשור]]ים במאהב{{ה|מאה ה-8 לפנה"ס}}) והציגו את ההבדלים בנוסח התורה שלהם כזיופים (ספרי לדברים יא, ל; ירושלמי סוטה ז, ג (כא ע"ג); בבלי סוטה לג ע"ב; ירושלמי יבמות א, ד). בימה"ב התייחס רבי [[אברהם אבן עזרא]] בן [[המאה ה-12]] אל השומרונים כאל עובדי עבודה זרה הכופרים בשם ה' {{הערה|אברהם טל ומשה פלורנטין. חמישה חומשי תורה: נוסח שומרון ונוסח המסורה, אוניברסיטת תל-אביב: ההוצאה לאור ע"ש חיים רובין, תשע"א, עמ' 12-11}}.

גם בנצרות ישנם אזכורים להבדלים בין הנוסח השומרוני לבין נוסח המסורה. אולם בנצרות מוצג נוסח השומרונים בדרך כלל, בניגוד לחז"ל, כעדיף מנוסח המסורה. כך [[אוריגנס]], [[אבות הכנסייה|אבי הכנסייה]] הנוצרית, בעל ההקספלה, בן [[המאה השנייה לספירה]], מביא מספר גרסאות בנוסח השומרונים, שאינן מופיעות בנוסח המסורה. כן מזכירים את נוסח השומרונים [[הירונימוס]], מתרגם הוולגטהה[[וולגטה]], בן [[המאה הרביעית לספירה]], וגם אבות כנסייה אחרים {{הערה|רפאל וייס. משוט במקרא: סוגיות מקראיות, המקרא בקומראן, החומש השומרוני, ירושלים: א' רובינשטיין, תשל"ו, עמ' 318}}.