מעמד הפועלים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ אין מעמד כזה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
[[קובץ:Lewis Hine Power house mechanic working on steam pump.jpg|ממוזער|שמאל|
[[קובץ:WomanFactory1940s.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פועלת ב[[מפעל]] ל[[מטוס]]ים ב[[ארצות הברית]], בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בתקופה זו גויסו [[גבר]]ים רבים ל[[צבא|שירות צבאי]] ו[[אישה|נשים]] מילאו את תפקידם ב[[שוק העבודה]].]]
'''מעמד הפועלים''' (או '''מעמד העובדים''', ולעתים '''פרולטריון''') הוא הכינוי למעמד הנמוך ביותר בחברה [[תעשייה|מתועשת]]. הכינוי נוצר בתחילה ככינוי גנאי, אך שינה את מובנו בעקבות השימוש שעשה בו [[קרל מרקס]] בתורה ה[[מרקסיזם|מרקסיסטית]] כתיאור לעובד שכיר, נטול [[רכוש]] משלו, בניגוד לבעלי הון או [[אמצעי ייצור]] המצויים בבעלותם כמו [[מסחר|סוחרים]], [[חקלאות|איכרים בעלי חלקת אדמה]] או ה[[בורגנות|בורגנים]] העשירים. כיום, משמש המונח כהגדרה לשכירים שעוסקים בעבודה פיזית ולפעמים כהגדרה לכל השכירים הזוטרים.
[[אטימולוגיה|שורש המונח]] "פרולטריון" במילה הצרפתית פרולטאריאט prolétariat מן [[המאה ה-17]], שהתבססה על המילה הלטינית פרולאריוס proletarius, מ-proles, צאצא. המונח המקורי נטבע על–ידי המלך ה[[רומא העתיקה|רומאי]], [[סרוויוס טוליוס]], שעל פי המסורת הרומית חילק את נתיניו לחמש קבוצות מיסוי, על פי יכולת התשלום שלהם. בתחתית הסולם ניצבו העניים המרודים, שתרומתם היחידה למדינה הייתה הבאת צאצאים לעולם.
במשמעות שקיבל ב{{ה|מאה ה-19}}, במיוחד בכתבים המרקסיסטיים, התייחס המונח ל"עובדים המודרניים", במיוחד בבתי–חרושת. אלו הובחנו בהגותו של מרקס מעובדי אדמה או
==מעמד הפועלים בהגות המרקסיסטית==
בתאוריה המרקסיסטית הוגדר פרולטריון כמעמד שאינו מחזיק בבעלות על [[אמצעי ייצור]]. ב"קפיטל"{{הערה|[http://www.marxists.org/archive/marx/works/1867-c1/ch06.htm קפיטל]
על-פי [[תאוריית הערך של העבודה|תורת ערך העבודה]] של מרקס כדי לחדול מהתבססות על כוח עבודתו לבדו זקוק הפועל ל[[הון]] - הכנסה נוספת מעבר לדרושה לו לצורך הישרדות שבאמצעותה יוכל לרכוש בעלות על אמצעי יצור. השגת ההון אינה אפשרית, טוען מרקס, משום שהון נוצר באמצעות ניצול ה[[ערך עודף|ערך העודף]] - ההפרש שבין ההכנסה שמניבה עבודת הפועל והשכר המשולם לו. היחידים היכולים ליהנות מערך עודף זה הם בעלי ההון, הקפיטליסטים (או "הבורגנים", כניסוחו של מרקס).
שורה 18:
הפרכת [[חוק הדלות הגוברת]] של מרקס, כמו גם [[תורת ערך העבודה]] שלו, הביאו לכך שהתגברות של דלותם של הפועלים ובעקבותיה ההתרחבות המצופה בהיקף מעמד הפועלים לא התרחשו. יתר על-כן, מעמד הפועלים במדינות המתועשות הצטמצם ובזירה החברתית-מעמדית הופיע מעמד רחב של שכירים ובעלי מקצועות חופשיים בורגניים, שלא היו אמורים להתקיים כלל לפי התורה המרקסיסטית. במקביל, בארצות שבהן אכן התחוללה מהפכה סוציאליסטית, היו רוב ההמונים לא בני מעמד הפועלים כהגדרתו אצל מרקס אלא איכרים, אריסים, שכירי-יום בחקלאות ובעלי אדמות זעירים.
בעקבות
באופן טבעי, אופן הגדרתו של מעמד הפועלים אינה מהווה בעיה עבור אותם כלכלנים, היסטוריונים או סוציולוגים שאינם רואים בתולדות האנושות, כלשונו של מרקס, "דברי הימים של מלחמת-מעמדות". מנקודת מבט מרקסיסטית, לעומת זאת, הגדרות אלו הן הרות משמעות, שכן אם התיאור ההיסטורי, הכלכלי והחברתי של מרקס לגבי עבודה, הון והיווצרות מעמד - הפועלים נחשב תקף, יש לפסול הגדרות מעמדיות כגון אלו של דז'ילאס או קורנהאוזר, כיוון שמגולמת בהן הנחה לא-מטריאליסטית.
אם דוחים את התאוריה של מרקס בנקודות אלו, הרי שגם התיאור ההיסטורי לגבי היווצרות מעמד הפועלים ורעיונות הניצול והערך העודף צריכים להדחות, ומכך משתמעת דחייה כוללת של התאוריה המרקסיסטית. אם דחייה כזו אינה אפשרית או מקובלת, נותרת הבעיה של הסברת תופעה שעל-פי הגישה המרקסיסטית אינה אמורה להיווצר כלל.
== לקריאה נוספת ==
* [[קרל מרקס]], '''הקפיטל'''
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ריבוד ואי שוויון]]
|