מעמד הפועלים – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Lewis Hine Power house mechanic working on steam pump.jpg|ממוזער|שמאל|190px250px|פועל ב[[תחנת כוח]] עובד על [[משאבה|משאבת]] [[קיטור]]. [[צילום|תצלום]] משנת [[1920]] של ה[[צלם]] ה[[ארצות הברית|אמריקאי]] [[לואיס היין]], במסגרת ה[[מיזם]] שלו, "גברים בעבודה".]]

[[אטימולוגיה|שורש המונח]] "פרולטריון" במילה הצרפתית פרולטאריאט prolétariat מן [[המאה ה-17]], שהתבססה על המילה הלטינית פרולאריוס proletarius, מ-proles, צאצא. המונח המקורי נטבע על–ידי המלך ה[[רומא העתיקה|רומאי]], [[סרוויוס טוליוס]], שעל פי המסורת הרומית חילק את נתיניו לחמש קבוצות מיסוי, על פי יכולת התשלום שלהם. בתחתית הסולם ניצבו העניים המרודים, שתרומתם היחידה למדינה הייתה הבאת צאצאים לעולם.

במשמעות שקיבל ב{{ה|מאה ה-19}}, במיוחד בכתבים המרקסיסטיים, התייחס המונח ל"עובדים המודרניים", במיוחד בבתי–חרושת. אלו הובחנו בהגותו של מרקס מעובדי אדמה או אנשיםמאנשים העוסקים במסחר, הענקת שירותים, יזמות כלכלית, וכן הלאהוכדומה. מאוחר יותר, כאשר התחוללו מהפכות כלכליות בארצות חקלאיות במהותן כמו רוסיה וסין, נטען כי ישנו גם פרולטריון איכרי, אך הגדרה זו שונה ואף מנוגדת להגדרתה המקורית בהגות הסוציאליסטית והמרקסיסטית.

בתאוריה המרקסיסטית הוגדר פרולטריון כמעמד שאינו מחזיק בבעלות על [[אמצעי ייצור]]. ב"קפיטל"{{הערה|[http://www.marxists.org/archive/marx/works/1867-c1/ch06.htm קפיטל]" 1.2.6}} קובע מרקס כי בן מעמד הפועלים, הפרולטר, הוא אדם שמקור ההכנסה היחיד שלו הוא ה[[שכר]] שהוא מקבל תמורת [[עבודה (כלכלה)|עבודתו]] והוא אינו יכול אלא למכור כוח זה לכל המרבה במחיר.

בעקבות התפתחויותתיאוריות אלו עברה הגדרת "מעמד פועלים" שינויים מספר. ב[[ברית-המועצות]] ומאוחר יותר ב[[סין]] הוגדרה האיכרות כמעמד פועלים חקלאי. במדינות המערב המתועשות, נעשו מספר ניסיונות להגדיר את השיוך המעמדי לא על-פי הון אלא על-פי מעמד תעסוקתי. לדוגמה, הסוציולוג ה[[ארצות הברית|אמריקני]] [[ויליאם קורנהאוזר]] ניסה בסוף שנות החמישים להתאים את האבחנות המרקסיסטיות למצב השונה בטענה כי יש להגדיר את החלוקה המעמדית על-פי [[סמכות]] ולא על פי הון: ככל שלאדם סמכות רבה יותר ביחס לאנשים אחרים, מיקומו במדרג המעמדי עולה. [[מילובאן דז'ילאס]] ביוגוסלביה ניסה דרך דומה ב"המעמד החדש" שלו בו טען כי במדינות הקומוניסטיות (ובהרחבה, גם במערב) נוצרה אחרי מלחמת העולם השנייה אליטה שלטת חדשה שאינה בורגנית כי אם ניהולית-ביורוקרטית, שה"הון" שבידה הוא הכוח שהיא מחזיקה בו.