מעמד הפועלים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ אין מעמד כזה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
[[קובץ:Lewis Hine Power house mechanic working on steam pump.jpg|ממוזער|שמאל|190px250px|פועל ב[[תחנת כוח]] עובד על [[משאבה|משאבת]] [[קיטור]]. [[צילום|תצלום]] משנת [[1920]] של ה[[צלם]] ה[[ארצות הברית|אמריקאי]] [[לואיס היין]], במסגרת ה[[מיזם]] שלו, "גברים בעבודה".]]
[[קובץ:WomanFactory1940s.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פועלת ב[[מפעל]] ל[[מטוס]]ים ב[[ארצות הברית]], בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בתקופה זו גויסו [[גבר]]ים רבים ל[[צבא|שירות צבאי]] ו[[אישה|נשים]] מילאו את תפקידם ב[[שוק העבודה]].]]
'''מעמד הפועלים''' (או '''מעמד העובדים''', ולעתים '''פרולטריון''') הוא הכינוי למעמד הנמוך ביותר בחברה [[תעשייה|מתועשת]]. הכינוי נוצר בתחילה ככינוי גנאי, אך שינה את מובנו בעקבות השימוש שעשה בו [[קרל מרקס]] בתורה ה[[מרקסיזם|מרקסיסטית]] כתיאור לעובד שכיר, נטול [[רכוש]] משלו, בניגוד לבעלי הון או [[אמצעי ייצור]] המצויים בבעלותם כמו [[מסחר|סוחרים]], [[חקלאות|איכרים בעלי חלקת אדמה]] או ה[[בורגנות|בורגנים]] העשירים. כיום, משמש המונח כהגדרה לשכירים שעוסקים בעבודה פיזית ולפעמים כהגדרה לכל השכירים הזוטרים.
 
[[אטימולוגיה|שורש המונח]] "פרולטריון" במילה הצרפתית פרולטאריאט prolétariat מן [[המאה ה-17]], שהתבססה על המילה הלטינית פרולאריוס proletarius, מ-proles, צאצא. המונח המקורי נטבע על–ידי המלך ה[[רומא העתיקה|רומאי]], [[סרוויוס טוליוס]], שעל פי המסורת הרומית חילק את נתיניו לחמש קבוצות מיסוי, על פי יכולת התשלום שלהם. בתחתית הסולם ניצבו העניים המרודים, שתרומתם היחידה למדינה הייתה הבאת צאצאים לעולם.
 
במשמעות שקיבל ב{{ה|מאה ה-19}}, במיוחד בכתבים המרקסיסטיים, התייחס המונח ל"עובדים המודרניים", במיוחד בבתי–חרושת. אלו הובחנו בהגותו של מרקס מעובדי אדמה או אנשיםמאנשים העוסקים במסחר, הענקת שירותים, יזמות כלכלית, וכן הלאהוכדומה. מאוחר יותר, כאשר התחוללו מהפכות כלכליות בארצות חקלאיות במהותן כמו רוסיה וסין, נטען כי ישנו גם פרולטריון איכרי, אך הגדרה זו שונה ואף מנוגדת להגדרתה המקורית בהגות הסוציאליסטית והמרקסיסטית.
 
==מעמד הפועלים בהגות המרקסיסטית==
בתאוריה המרקסיסטית הוגדר פרולטריון כמעמד שאינו מחזיק בבעלות על [[אמצעי ייצור]]. ב"קפיטל"{{הערה|[http://www.marxists.org/archive/marx/works/1867-c1/ch06.htm קפיטל]" 1.2.6}} קובע מרקס כי בן מעמד הפועלים, הפרולטר, הוא אדם שמקור ההכנסה היחיד שלו הוא ה[[שכר]] שהוא מקבל תמורת [[עבודה (כלכלה)|עבודתו]] והוא אינו יכול אלא למכור כוח זה לכל המרבה במחיר.
 
על-פי [[תאוריית הערך של העבודה|תורת ערך העבודה]] של מרקס כדי לחדול מהתבססות על כוח עבודתו לבדו זקוק הפועל ל[[הון]] - הכנסה נוספת מעבר לדרושה לו לצורך הישרדות שבאמצעותה יוכל לרכוש בעלות על אמצעי יצור. השגת ההון אינה אפשרית, טוען מרקס, משום שהון נוצר באמצעות ניצול ה[[ערך עודף|ערך העודף]] - ההפרש שבין ההכנסה שמניבה עבודת הפועל והשכר המשולם לו. היחידים היכולים ליהנות מערך עודף זה הם בעלי ההון, הקפיטליסטים (או "הבורגנים", כניסוחו של מרקס).
שורה 18:
הפרכת [[חוק הדלות הגוברת]] של מרקס, כמו גם [[תורת ערך העבודה]] שלו, הביאו לכך שהתגברות של דלותם של הפועלים ובעקבותיה ההתרחבות המצופה בהיקף מעמד הפועלים לא התרחשו. יתר על-כן, מעמד הפועלים במדינות המתועשות הצטמצם ובזירה החברתית-מעמדית הופיע מעמד רחב של שכירים ובעלי מקצועות חופשיים בורגניים, שלא היו אמורים להתקיים כלל לפי התורה המרקסיסטית. במקביל, בארצות שבהן אכן התחוללה מהפכה סוציאליסטית, היו רוב ההמונים לא בני מעמד הפועלים כהגדרתו אצל מרקס אלא איכרים, אריסים, שכירי-יום בחקלאות ובעלי אדמות זעירים.
 
בעקבות התפתחויותתיאוריות אלו עברה הגדרת "מעמד פועלים" שינויים מספר. ב[[ברית-המועצות]] ומאוחר יותר ב[[סין]] הוגדרה האיכרות כמעמד פועלים חקלאי. במדינות המערב המתועשות, נעשו מספר ניסיונות להגדיר את השיוך המעמדי לא על-פי הון אלא על-פי מעמד תעסוקתי. לדוגמה, הסוציולוג ה[[ארצות הברית|אמריקני]] [[ויליאם קורנהאוזר]] ניסה בסוף שנות החמישים להתאים את האבחנות המרקסיסטיות למצב השונה בטענה כי יש להגדיר את החלוקה המעמדית על-פי [[סמכות]] ולא על פי הון: ככל שלאדם סמכות רבה יותר ביחס לאנשים אחרים, מיקומו במדרג המעמדי עולה. [[מילובאן דז'ילאס]] ביוגוסלביה ניסה דרך דומה ב"המעמד החדש" שלו בו טען כי במדינות הקומוניסטיות (ובהרחבה, גם במערב) נוצרה אחרי מלחמת העולם השנייה אליטה שלטת חדשה שאינה בורגנית כי אם ניהולית-ביורוקרטית, שה"הון" שבידה הוא הכוח שהיא מחזיקה בו.
 
באופן טבעי, אופן הגדרתו של מעמד הפועלים אינה מהווה בעיה עבור אותם כלכלנים, היסטוריונים או סוציולוגים שאינם רואים בתולדות האנושות, כלשונו של מרקס, "דברי הימים של מלחמת-מעמדות". מנקודת מבט מרקסיסטית, לעומת זאת, הגדרות אלו הן הרות משמעות, שכן אם התיאור ההיסטורי, הכלכלי והחברתי של מרקס לגבי עבודה, הון והיווצרות מעמד - הפועלים נחשב תקף, יש לפסול הגדרות מעמדיות כגון אלו של דז'ילאס או קורנהאוזר, כיוון שמגולמת בהן הנחה לא-מטריאליסטית.
 
אם דוחים את התאוריה של מרקס בנקודות אלו, הרי שגם התיאור ההיסטורי לגבי היווצרות מעמד הפועלים ורעיונות הניצול והערך העודף צריכים להדחות, ומכך משתמעת דחייה כוללת של התאוריה המרקסיסטית. אם דחייה כזו אינה אפשרית או מקובלת, נותרת הבעיה של הסברת תופעה שעל-פי הגישה המרקסיסטית אינה אמורה להיווצר כלל.
 
== לקריאה נוספת ==
* [[קרל מרקס]], '''הקפיטל'''
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:ריבוד ואי שוויון]]