נוסח שומרון – הבדלי גרסאות

'''נוסח השומרונים לתורה''' הוא אחד מהנוסחים הקדומים של חמישה חומשי [[תורה]]. נוסח זה נבדל מנוסח המ[[מסורהנוסח המסורה]] שבידי ה[[יהודים]] באלפי פרטים. מרבית ההבדלים נוגעים לדרך המסירה ולצורות לשון ומקצתם נוגעים לעניינים אידאולוגיים-דתיים.

נוסח השומרוניםה[[שומרונים]] לתורה כתוב בלשון האופיינית ל[[תקופת בית שני]], וניסוחו פשוט וקוהרנטי יותר ביחס לנוסח המסורה הן בצורה והן בתוכן. עם זאת במקרים רבים עולה קושי להכריע איזו מבין הגרסאות היא הקדומה יותר.

לאור הקרבה בין נוסח השומרונים לתרגומים ולמגילות ים המלח יש להבחין בין רכיבים קדומים בנוסח השומרוני, שהוכנסו בנוסח לפני שהגיע לידי השומרונים (קדם-שומרוניים), לבין מאפייני [[הדת והלשוןהשומרונית|הדת]] וה[[עברית שומרונית|לשון]] השומרונית כפי שהם ידועים ממקורות מאוחרים יותר.

הבדלים מן הסוג הזה נוגעים לקשיים הגיוניים מן ההיבט הספרותי שקיימים בנוסח המסורה ונעדרים מנוסח השומרונים. כך למשל מתוארת נוכחות העם ב[[מעמד הר סיני]] בנוסח המסורה: "וְכָל-הָעָם רֹאִים אֶת-הַקּוֹלֹת וְאֶת-הַלַּפִּידִם, וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר, וְאֶת-הָהָר, עָשֵׁן"{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כ|יד}}}}. לעומת זאת מציג נוסח השומרונים את הכתוב בהתאם הסמנטיה[[סמנטיקה|סמנטי]] הראוי ביחס לחושי האדם: "וכל העם שמע את הקולות ואת קול השופר וראים את הלפידים ואת הר העשן"{{הערה|אברהם טל ומשה פלורנטין. חמישה חומשי תורה: נוסח שומרון ונוסח המסורה, אוניברסיטת תל-אביב: ההוצאה לאור ע"ש חיים רובין, תשע"א, עמ' 57-11}}.

ואולם הבדלים מעין אלה מייצגים לא פעם מסורת כתיבה קדומה מנוסח המסורה, והם יכולים להעיד על [[טעות העתקה|טעויות סופרים]] שמקורן בהעתקות של נוסח המסורה. לדוגמה, תחת הפסוק "וְאֶת-הָעָם--הֶעֱבִיר אֹתוֹ, לֶעָרִים"{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|מז|כא}}}} גורס נוסח השומרונים בחילופי אותיות דומות, [[רי"ש]] ו[[דל"ת]], "ואת העם העביד אותו לעבדים". שינוי האותיות בפסוק הוביל לשינוי במשמעות הפסוק כולו. יש לשער שהטעות חלה דווקא בנוסח המסורה, שכן גרסה הזהה לזו של נוסח השומרונים משתקפת בתרגום השבעים. כמו כן הפסוקים הקודמים של אותו הפרק ב[[ספר בראשית]]{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|מז|יט|כא}}}} מלמדים שהרפורמה של יוסף לא כללה את העברת העם לערים, אלא הפיכה של העם לעבדים{{הערה| ציפורה טלשיר, "לתולדות נוסח המקרא", בתוך ציפורה טלשיר (עורכת), ספרות המקרא: מבואות ומחקרים, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן צבי, תשע"א, עמ' 86-37}}.

השינוי האידאולוגי המרכזי בנוסח השומרונים נוגע למקום הפולחן המרכזי של הדת השומרונית, הוא [[הר גריזים]] שמדרום לעיר [[שכם]] (הרגריזים; מילה אחת בכתיב השומרוני). השומרונים מאמינים ששכם הוא המקום שבחר ה' ועל הר גריזים צוו בני ישראל להקים את המזבח, ולא על [[הר עיבל]] כפי שמצוין בנוסח המסורה{{הערה|{{תנ"ך|דברים|כז|ד}}}}. בחירת הר גריזים כמקום פולחן מרכזי היא מיסודות אמונת השומרונים והיא מודגשת פעמים רבות בנוסח השומרונים, בין היתר באמצעות חילופי נוסח. כך למשל, בכל מקום שבו נוסח המסורה מציין "במקום אשר יבחר"{{הערה|{{תנ"ך|דברים|יב|ה}}, {{תנ"ך|דברים|יב|יא|ללא=פרק|קצר=כן}}, {{תנ"ך|דברים|יב|יד|ללא=פרק|קצר=כן}} ועוד.}} בלשון עתיד (הרי בעת הנדודים עדיין לא נבחרה [[ירושלים]] כמקום המקודש) נמצא בנוסח השומרונים: "במקום אשר בחר", בלשון עבר, כרמיזה על כך שה' בחר כבר בשכם ואין בכוונתו לבחור בירושלים. אמונה זו הובילה גם לשינוי בדיבר העשירי מבין [[עשרת הדיברות]] בתורת השומרונים. השומרונים הוסיפו לעשרת הדיברות שבספר שמות (כ) מיד אחר הדיבר "[[לא תחמוד|לא תחמד]]", הדיבר התשיעי בתורתם, את הצו לבנות "מזבח לה' אלוהים" בהר גריזים{{הערה| רפאל וייס. משוט במקרא: סוגיות מקראיות, המקרא בקומראן, החומש השומרוני, ירושלים: א' רובינשטיין, תשל"ו, עמ' 331-330}}.

כל כתבי היד של התורה השומרונית נחשבים בעיני השומרונים, כהעתק מן "המגילה הקדושה אשר בשכם". מגילה זו מכונה בפי השומרונים "[[ספר אבישע]]", שכן לפי מסורת השומרונים הוא נכתב על ידי אבישע בן פנחס בן אלעזר הכהן במאה ה-13 לפנה"ס, בתקופת יהושע. אולם לפי ההשערותהשערות חוקריםהחוקרים, מגילה זו מורכבת מכמה יריעות שהמוקדמות ביניהן נכתבו במאה ה-12 או במאה ה-13, ועליהן נוספו תוספות מאוחרות מן המאה ה-14{{הערה|יצחק בן צבי. ספר השומרונים, ירושלים: יד יצחק בן צבי, תש"ל, עמ' 244-233.}}.