כריסטופר מבוואריה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "{{מנהיג1 |שם=כריסטופר מבוואריה |תמונה=250px |כיתוב= |שם בשפת המקור=Christ..." |
מ סקריפט החלפות (תשומת לב, מאחר ש) |
||
שורה 7:
|מדינה={{דגל|דנמרק||+}} {{ש}} {{דגל|נורבגיה||+}} {{ש}} {{דגל|שבדיה||+}} {{ש}} [[קובץ:Flag of the Kalmar Union.svg|22px]] [[איחוד קאלמאר]]
|מקום קבורה=[[קתדרלת רוסקילדה]], [[דנמרק]]
|תאריך לידה=[[26 בפברואר]] [[1416]]
|מקום לידה=נוימרקט אין דר אברפלאץ, [[בוואריה]]
|תאריך פטירה=[[5 בינואר]] [[1448]]
שורה 56:
}}
'''כריסטופר מבוואריה''' {{כ}} ([[26 בפברואר]] [[1416]] – [[5 בינואר]] [[1448]]) היה [[מלכי דנמרק|מלך דנמרק]], תחת השם '''כריסטופר השלישי''' (ב[[דנית]]: '''Christoffer III'''), בין השנים 1448-1440, [[מלכי שבדיה|מלך שבדיה]], תחת השם '''כריסטופר''' (ב[[שבדית]]: '''Kristofer'''), בין השנים 1448-1441 ו[[מלכי נורבגיה|מלך נורבגיה]], תחת השם '''כריסטופר''' (ב[[נורבגית]]: '''Kristoffer'''), בין השנים 1448-1442, בתקופת [[איחוד קאלמאר]].
==ראשית
כריסטופר נולד ככל הנראה בעיר נוימרקט אין דר אברפלאץ שב[[בוואריה]]. הוא היה בנם של יוהאן, רוזן פאלטין ונוימרקט ושל קתרינה מפומרניה, בתו של וורטיסלב השביעי, דוכס פומרניה ואחותו של [[אריק מפומרניה]]. אביו של כריסטופר היה בנו של [[רופרט, מלך גרמניה]]. ב-[[1445]] נשא כריסטופר לאישה את דורותיאה מברנדנבורג.
==מלך==
ב-[[1439]] הודח אריק מפומרניה מתפקידיו כמלך דנמרק ומלך שבדיה. כאחיינו של אריק, כריסטופר, שלא היה מצוי במיוחד בפוליטיקה הסקנדינבית, נבחר על ידי מועצת המלוכה הדנית כיורשו של דודו, בתחילה כ[[עוצר (שליט)|עוצר]] וב-[[9 באפריל]] [[1440]] הוא הוכרז כמלך דנמרק על ידי אסיפת המעמדות הדנית. הכוונה הייתה שהוא יהיה [[שליט בובה]], כפי שנאמר עליו: "אם המועצה הייתה דורשת ממנו להוריד את הכוכבים מהשמיים, הוא היה מורה לעשות כן". עם זאת, הוא הצליח לשמור לעצמו שליטה מוגבלת. ככלל, ניתן לראות את תקופת מלכותו כראשיתה של תקופה ארוכה של איזון בין כוחה של המלוכה לבין כוחה של האצולה, שנמשכה עד [[1660]]. ב-[[1441]] הוא נבחר להיות מלך שבדיה וביוני [[1442]] הוא נבחר להיות מלך נורבגיה.
===מרידות האיכרים===
בתחילת תקופת מלכותו, הוא דיכא מרידות איכרים באי [[פין (אי)|פין]] וב[[יוטלנד]]. ברגע שהמרד בפין דוכא, הוא הפנה את תשומת
האיכרים בנו קרון ענק מבוצר כדי להגן על עצמם מפני האבירים הרכובים שהם ידעו שיתייצבו לפניהם. הם גם הניחו שלושה ענפים לרוחב הביצה בחזית המחנה שלהם ואז שפכו עליהם עפר כדי שהם יראו כמו אדמה מוצקה. צבא האצילים בעל הביטחון העצמי המופרז, בהנהגתו של אסקה ברוק, התייצב בגבעת יורגן הקדוש ב-[[3 במאי]] [[1441]]. האבירים הסתערו על המחנה ועד מהרה שקעו בביצה. האיכרים החלו לטבוח בהם. ברוק נהרג, גופתו בותרה וחלקיה נשלחו לעיירות באזור כאות אזהרה. לאחר מכן פשטו האיכרים על האחוזה החשובה באזור, העלו אותה באש ואילצו את האציל נילס גולדנסטין להימלט.
אופן הטיפול בשבויים לאחר הקרב חיזק את נחישותו של כריסטופר לדכא את המרד. הוא רכב בראש צבאו צפונה לעבר מחנה המורדים. מאחר
===ההכתרה ויחסיו עם שבדיה===
במאי [[1442]] נסע כריסטופר ללודוסה שבדרום-מערב שבדיה כי לפגוש את האצילים של כל שלוש הממלכות. שם הוא הוכתר כמלך נורבגיה ולאחר מכן נסע ל[[אוסלו]] ול[[טרונדהיים]] כדי שבחירתו כמלך תאושרר. בשנה שלאחר מכן הוא הוכרז כמלך דנמרק. כאשר מקום מגוריו ברוסקילדה עלה באש, הוא עבר ל[[קופנהגן]] והפך אותה לבירתה של דנמרק.
שורה 71 ⟵ 74:
האצולה השבדית לא ששה לוותר על כוחה הפוליטי ולפיכך לא חיבבו את כריסטופר כלל וכלל, בטענה שהוא יותר מדי גרמני עבורם ושהוא התיר לדודו, המלך לשעבר, אריק מפומרניה, לעסוק ב[[שודד ים|שוד ימי]] כשהוא יוצא מטירתו בגוטלנד ולא ניסה לעצור בעדו. הם תלו בו את האשמה בסדרה של יבולים חקלאיים ירודים. הרעב היה כה כבד עד כי אנשים ערבבו קליפות עצים טחונות עם מעט הקמח שהיה ברשותם. כריסטופר כונה בשבדיה בבוז "מלך הקליפה".
לעומת
המדיניות שהוא נקט נגד אריק מפומרניה לא הייתה לשביעות רצונם הן של שבדיה והן של ערי הנזה. מסמך היסוד של [[איחוד קאלמאר]] השתנה כך שלאצולה היה את רוב הסמכות להכתיב את המדיניות והמלך איבד את רוב הסמכויות שקודמיו השיגו מאז תקופת ה[[ויקינגים]]. תוצאותיה של מדיניות איזון זו לא הושגו עדיין כאשר הוא מת באופן פתאומי.
==מותו==
כריסטופר מת באופן פתאומי בהלסינבורג ב-[[1448]].
==קישורים חיצוניים==
| |||
