פרסי ביש שלי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1תוארי
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
[[תמונהקובץ:Portrait of Percy Bysshe Shelley by Curran, 1819.jpg|שמאל|ממוזער|230px|המשורר פרסי ביש שלי]]
'''פרסי ביש שלי''' ([[אנגלית]]: '''Percy Bysshe Shelley'''{{כ}}; [[4 באוגוסט]] [[1792]] - [[8 ביולי]] [[1822]]), [[משורר]] [[אנגליה|אנגלי]], מחשובי המשוררים [[רומנטיקה|בתקופה הרומנטית]].
 
==תולדות חייו==
שורה 13:
ב-[[1815]] ירש שלי מסבו סכום של 1,000 פאונד לשנה, שהקל על מצבו הכלכלי. בשלב זה היו לו בת ובן שילדה אשתו הארייט. מרי שחייתה אתו ילדה בת שמתה ימים אחדים אחרי הלידה, ובן, ויליאם, שמת בגיל 3.
 
ב-[[1816]] פרסי, מרי וקלייר אחותה של מרי נסעו שוב ל[[ז'נבה]]. הם פגשו שם את [[לורד ביירון]] ואת ידידו ג'ון פולידורי. תחרות חיבור סיפור אימה שערכו הארבעה ביניהם הוליד את ה[[רומן]] הידוע של מרי שלי "[[פרנקנשטיין]]". לביירון הייתה השפעה על כתיבתו של שלי, שיחות שניהלו וסיורים שערכו היוו השראה לשיריו. גם שלי השפיע על כתיבתו של ביירון באותה עת.
 
חזרתם של מרי ושלי לאנגליה לוותה בטרגדיה. פאני, אחותה למחצה של מרי, התאבדה. זמן קצר אחר כך אשתו של שלי, הארייט, הטביעה את עצמה. מרי ופרסי שלי התחתנו בדצמבר 1816, שלי קווה לקבל משמורת על ילדיו, אך לא הצליח בכך והם נשארו עם משפחתה של הארייט.
 
מרי ושלי התגוררו במרלו, שלי היה שייך לחוגים ספרותיים שסביב [[לי האנט]], ובתקופה זו הכיר את המשורר [[ג'ון קיטס]]. הוא כתב את "Laon and Cythna", שיר עלילה ארוך התוקף את ה[[דת]], אשר נערך מחדש ופורסם בשם "מרד האסלאם" ("''The Revolt of Islam''"). שלי כתב גם מאמרים פוליטיים מהפכניים ב[[שם עט|שם העט]] "הנזיר ממרלו".
 
ב-[[1817]] כתב שלי, בעקבות התערבות עם ידידו, הוראס סמית, את השיר, שהוא ככל הנראה המפורסם בין שיריו, "[[אוזימנדיאס]]" ("Ozymandias").
 
ב-[[1818]] בני הזוג שלי עזבו את אנגליה ל[[איטליה]], שם נולד בנם ויליאם פלורנס. שלי פגש את ביירון שהתגורר ב[[ונציה]], ושוב כתב שירים בעידודו של ביירון. שלי כתב באיטליה את עיקר יצירתו, ב-[[1819]] פרסם את ה[[טרגדיה]] "''The Cenci''" (אודות [[ביאטריצ'ה צ'נצ'י]], בהשראת [[דיוקן]] שלה שראה במוזיאון). ב-[[1820]] השלים את שירו "פרומתאוס המשוחרר" ("''Prometheus Unbound''"). אחרי מותו של קיטס כתב לזכרו את ה[[אלגיה]] "אדוניס" ("''Adonais''").
 
ב-8 ביולי 1822, כחודש לפני יום הולדתו ה-30, פרסי שלי טבע בים, כשחזר מהפלגה וספינתו נקלעה לסערה. גופתו, [[קבורת הלב בנפרד מהגוף|פרט ללב]], נשרפה ואפרו נטמן בבית קברות ב[[רומא]]. מרי שמרה את לבו עד למותה.