רבי אלעזר בן עזריה – הבדלי גרסאות

מ (ש)
 
==תורתו==
רבי אלעזר בן עזריה נהג לפסוק הלכה לפי ה[[פשט]] של התורה ועל כך מיוחסת לו האמירה "דיברה תורה כלשון בני אדם".{{הערה|1={{בבלי|קידושין|יז|ב}}}} כמו כן מיוחסות לו מספר אמירות ידועות העוסקות ביחס בין ההלכה לבין המוסר האנושי וערך חיי האדם: "סנהדרין ההורגת אחד בשבוע נקראת חבלנית רבי אלעזר בן עזריה אומר אחד לשבעים שנה",{{הערה|1={{משנה|מכות|א|י}}}} "[[פיקוח נפש]] שדוחה את השבת"{{הערה|1={{בבלי|שבת|קלב|א}}}} ואחרות.
 
שלושה דברים היה רבי אלעזר בן עזריה מתיר וחכמים אוסרים{{הערה|{{בבלי|ביצה|כג|א}}.}}: הוא התיר ל[[הוצאה מרשות לרשות|הוציא בשבת]] פרה ל[[רשות הרבים (שבת)|רשות הרבים]] ברצועה שבין קרניה, מכיוון שהדבר נחשב ל"[[תכשיט (שבת)|שבת]]" (בגד שלה לצרכה) ואינו משאוי (בניגוד לדעת חכמים שהרצועה נחשבת למשאוי), התיר לקרד את בהמה במשרק עבה, למרות שהדבר עשוי לגרום לה לחבורה והוצאת דם כי הוא סובר כ[[רבי שמעון]] שדבר שאינו מתכוין מותר,{{הערה|וכן נפסק ב{{רמב"ם|זמנים|יום טוב|ד|טז}}.}} והתיר לשחוק את פלפלים בריחיים{{הערה|וכן נפסק ב{{רמב"ם|זמנים|יום טוב|ג|יב}}.}}. ההלכה הראשונה אינה נפסקת להלכה, וכתוב אף כי הושחרו פניו של רבי אלעזר בן עזריה מתעניותיו על שפרת '''שכנו''' יצאה ברצועה ולא מחה בה. אולם שתי ההלכות האחרות נפסקות להלכה.
משתמש אלמוני