פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין שינוי בגודל ,  לפני 4 שנים
מ
תקלדה - יש לכתוב מק"ם ולא מק"ם ראו ראשי תיבות
'''מלווה קצר מועד''' (ב[[ראשי תיבות]]: מק"מם) הוא [[איגרת חוב]] ממשלתית שאינה נושאת ריבית ה[[הנפקה|מונפקת]] על ידי [[בנק ישראל]] לציבור לתקופה של עד שנה אחת.
 
==המכרז להנפקת מק"מם==
בתחילת כל חודש מנפיק בנק ישראל סדרה חדשה של מק"מם לטווח של שנה ולטווח של שלושה חודשים. הנפקת המק"ם מבוצעת בדרך של [[מכרז מחיר מפלה]]. ה[[ערך הנקוב]] לפדיון של המק"ם הוא 100 אג' (1 שקל) והוא מונפק ונסחר בניכיון. כלומר המק"ם אינו מחלק ריבית ולכן מחירו תמיד נמוך או שווה לערכו הנקוב. בדרך כלל סכום ההנפקה לסדרות לשנה הם 10 מיליארד ש"ח ולשלושה חודשים 3 מיליארד ש"ח והם מפורסמים מראש לציבור.
 
המכרז מתבצע כעסקה מחוץ לבורסה דרך מערכות [[שירותי בנק אוטומטיים|שב"א]] ולאחר [[יום עסקים]] אחד עוברים אגרות החוב לרישום באמצעות מסלקת [[הבורסה לניירות ערך בתל אביב]]. כל אדם יכול לגשת ל[[מכרז]] באמצעות אחד מחברי הבורסה, או כל תאגיד אחר שמחובר למערכות שב"א. תשואת המכרז נקבעת בחיתוך של עקומת הביקוש במכרז עם הכמות המוצעת. הזוכים הם אלו שהגישו את ההצעות הגבוהות או שוות לתשואת המכרז והם ישלמו את המחיר אותו הציעו במכרז (כלומר משתתפים שונים ישלמו מחיר שונה עבור המק"ם). ככל שזוכה במכרז הציע מחיר גבוה יותר כך יש לו זכות קדימה על פני זוכים אחרים בחלוקת הכמות הנמכרת במכרז. לעומת הזוכים שהציעו מחיר הגבוה מהמחיר הנגזר מתשואת המכרז אשר יקבלו את מלוא הכמות אותה ביקשו, הזוכים שהציעו מחיר השווה למחיר הנגזר מתשואת המכרז יקבלו באופן יחסי להיקף הזמנותיהם מהכמות שנותרה מחלוקת המק"ם לזוכים במחירים גבוהים יותר.
 
==המסחר הרציף במק"מם==
לאחר הנפקתו נסחר המק"מם ב[[הבורסה לניירות ערך בתל אביב|בורסה לניירות ערך]] כ[[נייר ערך]] לכל דבר וניתן לקנותו או למוכרו בכל עת בהתאם לביקוש ולהצע. שער המק"מם מצוטט באגורות לערך נקוב אחד כך לדוגמה שער יחידה אחת לפרעון בתאריך ינואר 2015 הוא 99.05 אג'.
 
המק"מם על סדרותיו השונות מהווה את אחד הנכסים הנזילים וה[[סחירות|סחירים]] ביותר בבורסה, ונמכר בדרך כלל במרווח מחירים צר מאוד בין מחיר הקנייה למחיר המכירה. ככל שקרב מועד הפדיון, נסחר המק"מם במחיר הולך וקרב לערך הפדיון מה שמשקף את התשואה המצטברת על ההחזקה בו, כך למשל קניה של מק"מם לשנה בעת הנפקתו ומכירתו לאחר חצי שנה, עשויה להניב כמחצית מהתשואה לפדיון.
 
בשל מגבלת המינימום לעסקה במסחר בבורסה הסכום המינמלי לפעולה במסחר הרציף הוא 30 אלף ש"ח, בסכומים נמוכים יותר ניתן לקנות אך ורק בשלב הפתיחה של המסחר. המק"מם אינו צמוד למדד המחירים לצרכן.
==שמות המק"מם במסחר==
סדרות המק"מם השונות ממוספרות באופן המצביע על מועד פדיונן. כך שהמספר הראשון מסמל את חודש הפדיון המספר השני את שבוע הפדיון באותו חודש והמספר השלישי את שנת הפדיון. לדוגמה מק"מם מספר 915 יפדה בחודש ספטמבר (9) בשבוע הראשון (1) בשנת 2015 (5).
 
==עמלות ומיסוי מק"מם==
המק"מם הוא נייר ערך לכל דבר וניתן לקנות אותו דרך חבר בורסה בדרך כלל בנק או בית השקעות, מכיוון שכך על קניה וכן על מכירה של מק"מם יש עמלה של 0.1%. החל מינואר 2013 ביטל [[המפקח על הבנקים]] את תשלום [[דמי משמרת|דמי המשמרת]] על החזקת מק"מם. בזמן פדיון המק"מם צריך לשלם [[מס רווחי הון]] בשיעור מופחת של 15% לעומת מס בשיעור של 25% על [[מס רווח הון|רווחי הון]] בבורסה. המק"מם אינו צמוד למדד ובעל ריבית קבועה, ולכן במידה ושיעור האינפלציה השנתי גבוה משיעור התשואה ייתכן הפסד תאורטי. כמו כן במידה והריבית עלתה ייתכן הפסד של הרווח החליפי שניתן היה לקבל כתוצאה מהשקעה באפיק אחר.
 
==מק"מם לעומת פק"מ==
{{ערך מורחב|פיקדון קצר מועד}}
הדמיון בצליל גורם לרבים לבלבל בין מק"מם ופק"מ, אך מלבד היות שניהם הלוואות נושאות ריבית, אין להם הרבה במשותף. הפק"מ (פיקדון קצר מועד) הוא שמו השיווקי של מוצר אותו משווקים הבנקים ללקוחותיהם להפקדת כסף נושאת ריבית בתקופות שונות. הפק"מ נבדל מהמק"מם במספר גורמים עיקריים - ראשית, הריבית שהוא נותן לאותה תקופת זמן נמוכה לרוב משמעותית מהריבית הניתנת על מק"מם לאותה תקופת זמן. שנית, זהות הלווה שונה בשני המקרים. במק"מם, המדינה לווה את הכסף מהאזרח, בעוד שבפק"מ מדובר בבנק. (אשר נחשב לרוב כלווה אמין פחות מהמדינה) שלישית, מוצר זה אינו [[נייר ערך]], וככזה לא ניתן לקזז רווחים ממנו מול הפסדים בניירות אחרים לטובת [[מס רווח הון]]. שלישית, מק"מם, כנייר ערך סחיר בבורסה, נזיל ברמה היומית, לרוב ללא איבוד ערך משמעותי, בעוד שבפק"מ קיימות [[עמלת פירעון מוקדם|עמלות פירעון מוקדם]].
 
==המק"מם ככלי מוניטרי==
{{השלמה}}
בנק ישראל משתמש במק"מם ככלי ב[[מדיניות מוניטרית]]. באמצעות שליטה על היקף הסדרה המונפקת, הוא יכול להזרים או לספוג כספים מהשוק בהתאם לצורכי הנזילות. אם בנק ישראל מעוניין לספוג עודפי כספים במשק, הוא יכול לצמצם או להרחיב את היקף סדרת המק"מם שהוא מנפיק.
 
== ראו גם ==
* [http://www.boi.org.il/he/Markets/Documents/makam.pdf מכרז למכירת מילווה קצר מועד (לא צמוד וללא ריבית)], באתר בנק ישראל, המחלקה המוניטרית
* [http://www.boi.org.il/he/Markets/DomesticMarketMonetaryTools/Pages/tlvtz.aspx מכרזים חדשים להנפקה] באתר בנק ישראל
* [http://www.tase.co.il/heb/marketdata/t-bills/Pages/ShortTermLoan.aspx שערי מק"מם מעודכנים] באתר הבורסה בתל אביב
* [https://www.youtube.com/watch?v=DM851bFM2oI מק"מם או פק"מ] כתבה מאתר דה מרקר אונליין
 
[[קטגוריה:איגרות חוב]]
23

עריכות