מקסימיליאן של – הבדלי גרסאות

של החל להופיע ב[[קולנוע]] וב[[טלוויזיה]] דוברת ה[[גרמנית]] החל משנת [[1952]]. הוא התפרסם כשחקן במחזות של [[שייקספיר]]. את הופעת הבכורה הקולנועית הראשונה שלו בסרט אמריקני עשה בדרמה המלחמתית של [[אדוארד דמיטריק]], "כפירי אריות" (1958), שעסק ב[[מלחמת העולם השנייה]]. נושא זה הופיע גם בסרטו הבא, "[[משפטי נירנברג (סרט)|משפטי נירנברג]]" ([[1961]]), עליו קיבל את [[פרס האוסקר לשחקן הטוב ביותר]].

בהמשך חזר לסרטים העוסקים ב[[המפלגה הנאצית|נאצים]] שוב ושוב. הוא קיבל שתי מועמדויות נוספות לפרס האוסקר, עבור סרטים ששניהם עסקו בנאצים: "האיש בתא הזכוכית" ([[1975]], כשחקו ראשי), בה גילם יהודי ניצול [[מחנה השמדה]], המתגלה למעשה כנאצי אכזרי על ידי סוכן ישראלי המביא אותו למשפט בישראל, ובסרטו של [[פרד זינמן]] "ג'וליה", שקיבל 11 מועמדויות לפרס האוסקר.

בין סרטיו האחרים נמנים "הרומן הקטלני", שביים [[סידני לומט]], "[[תיק אודסה]]" ([[1974]]), לצד [[ג'ון וויט]], "החור השחור" ([[1979]]), לצד [[אנטוני פרקינס]], "הדגול" ([[1981]]), [[עיבוד קולנועי]] לרומן של [[חיים פוטוק]], "לשקר באמריקה" ([[1997]]), לצד [[קווין בייקון]] ו"פגיעה קטלנית" ([[1998]]), עם [[רוברט דובאל]] ו[[מורגן פרימן]], שהיה לשובר קופות.

במקביל ניהל קריירת משחק בסרטי טלוויזיה, בהם זכה לגלם שורה של דמויות ידועות: ד'ארטרניאן ב"שלושת המוסקטרים" (1960), [[אוטו פרנק]], אביה של [[אנה פרנק]] ב"יומנה של אנה פרנק" (1980), פנטום האופרה ב"[[פנטום האופרה]]" (1983), [[פיוטר הגדול]] במיני סדרה "פיוטר הגדול" ([[1986]]), [[פרידריך השני מלך פרוסיה]] ב"קתרין הקטנה" ([[1991]]), [[ולדימיר לנין]] ב"סטלין" ([[1992]]), עליו קיבל מועמדות ל[[פרס אמי]] כשחקן המשנה הטוב ביותר, [[פרעה]] מלך מצרים ב"אברהם" ([[1994]]) ואת [[אלברט איינשטיין]] ב"Giganten: Albert Einstein" משנת [[2006]].