מידות שהתורה נדרשת בהן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד |
מ שוחזר מעריכות של 213.151.50.34 (שיחה) לעריכה האחרונה של דוד שי |
||
שורה 32:
=== גזרה שווה ===
{{ערך מורחב|גזרה שווה}}
לימוד הלכה בעניין אחד מעניין אחר על יסוד מלים שוות או מלים דומות המצויות ב[[תורה]] בשני העניינים. בשונה מהמידות האחרות אין התבססות רק על הסברה וההגיון, אלא גם על דמיון מילולי. דוגמה: {{ציטוטון|מגזרה שוה כיצד? נאמר ב[[שומר שכר]] - "אם לא שלח ידו במלאכת רעהו" ונאמר בשומר חנם "אם לא שלח ידו וגו'" מה בשומר שכר שנאמר בו, אם לא שלח ידו, פטר את היורשין, אף בשומר חנם שנאמר בו אם לא שלח ידו, יפטור את ה[[ירושה (משפט עברי)|יורשין]]}}. [[רבי עקיבא]] לומד באמצעות מידה זו כי המקושש היה [[בנות צלפחד|צלפחד]]. בפרשת המקושש כתוב: "וַיִּהְיוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, '''בַּמִּדְבָּר'''" ואצל בנות צלופחד כתוב: "אָבִינוּ, מֵת '''בַּמִּדְבָּר'''" {{הערה|1=({{בבלי|שבת|צו|ב|ללא=שם}}).}}.
על מידה זו נאמר: "דאין אדם דן גזירה שוה מעצמו" ו[[רש"י]] מפרש שאין לומד מעצמו "אלא אם כן למדה (את ההלכה) מרבו" {{הערה|1=({{בבלי|פסחים|סו|א|ללא=שם}}, ועוד מקורות).}}.
לדעת [[רבי ישמעאל]], אין לומדים בעזרת מידה זו, אם היא איננה "מופנה", כלומר לפחות אחת המילים המושוות אינה יתירה.
ברמה הבסיסית מידה זו היא לימוד טכני מהשוואת מלים. על כך גם מעידה דרך הלימוד - רק על פי מה שקיבל מרבותיו (לא ברור אם הכוונה מרבותיו כלומר מדור שהיה בעל היכולת והסמכות ללמוד ממידה זו, או מימי [[משה]] - אך ברור שמדובר ביותר מהשוואה בין שורשים).
יש הסוברים כי יש גם הגיון פנימי בגזירה שווה והוא ששימוש באותם מילים מעיד על כוונה משותפת.
=== בניין אב מכתוב אחד ובניין אב משני כתובים ===
| |||