בלוטת יותרת התריס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: שינויים קוסמטיים
שורה 1:
'''בלוטת יותרת התריס''' (נקראת גם '''בלוטת מצד התריס''') היא [[בלוטה]] השייכת ל[[המערכת האנדוקרינית|מערכת האנדוקרינית]] של גוף האדם, וממוקמת בצוואר. בגוף האדם קיימות ארבע בלוטות אשר ממוקמות בצידי [[בלוטת התריס]]. גודלה כשל אפון קטן.
[[תמונהקובץ:Gray1177.png|ממוזער|מיקום בלוטת יותרת התריס ביחס לבלוטת התריס]]
 
== תפקיד ==
תפקידן של בלוטות יותרת התריס הוא בקרה על [[משק הסידן]] וויסות רמת ה[[סידן]] בגוף. פעולה זו מבוצעת על ידי הפרשת [[הורמון]] הנקרא [[PTH]]: בעת שרמת הסידן בדם יורדת, הבלוטה מפרישה את ההורמון אשר גורם לעליית רמת הסיד ב[[דם]].
להורמון ה-PTH שלוש פעולות עיקריות:
# '''עצם''' - ה-PTH מגיע לעצמות, נקשר לאוסטאובלאסטים (תאים בוני עצם) שמעבירים מסר ל[[אוסטאוקלסט]]ים (תאים הורסי עצם) שצריך לשחרר סידן. האוסטאוקלסטים מתחילים לפרק את העצם, וכך יוצא סידן שיוצא מהעצמות לדם.
# '''כליה''' - ההורמון מונע הפרשת סידן ל[[שתן]] ב[[כליות]]. בנוסף, הוא גורם לשפעול של אנזים אלפא-1-הידרוקסילאז שגורם להפעלה של [[ויטמין D]]. ויטמין זה נמצא בגוף בצורה לא פעילה, ורק בכליה הוא נהפך לפעיל על ידי האנזים הנ"ל, ויטמין זה מעודד ספיגת סידן במערכת העיכול.
# '''מערכת העיכול''' - ויטמין D מעודד ספיגת סידן ב[[מערכת העיכול]], ומעלה את יכולת ספיגת הסידן במערכת מ-20% ל-80%.
 
בלוטת יותרת התריס מקבלת מידע על כמויות הסידן בגוף על ידי [[קולטן לסידן]] שנמצא על התאים של בלוטת יותרת התריס. בתגובה לירידה או עליה בכמות הסידן, יורה הקולטן להפריש או לא להפריש PTH.
שורה 19:
{{הערה|1=[https://www.assuta.co.il/category/Parathyroidectomy_Surgery/kit.html מידע על בלוטת יותרת התריס באתר אסותא]}}
 
# '''היפֶ‏ר-פאראתירואידיזם''' (Hyper-prarthyroidisim) - פעילות יתר של בלוטת יותרת התריס, רמה גבוהה של [[PTH]], וכתוצאה, רמה גבוהה של סידן בדם ([[היפרקלצמיה]]).
# '''היפוֹ-פאראתירואידיזם''' (Hypo-parathyroidism) - תת-פעילות של בלוטת יותרת התריס, רמה נמוכה של [[PTH]], וכתוצאה, רמה נמוכה של סידן בדם ([[היפוקלצמיה]]).
# '''פסאודו-היפופארתירואידיזם''' - העדר תגובה של הגוף להורמון ה-[[PTH]].
 
=== היפר-פאראתירואידיזם ===
המחלה הנפוצה ביותר מבין מחלות בלוטת יותרת התריס נקראת [[היפר-פראתיירואידיזם ראשוני]], ומאופיינת בפעילות יתר של הבלוטה הנובעת לרוב מ[[גידול שפיר]] (אדנומה) של אחת הבלוטות. ב90% מהמקרים האדנומה קיימת בבלוטה יחידה. בכ-8.5% מהמקרים קיימת אדנומה בשתי בלוטות, ובפחות מ-2.5% מהמקרים כלל הבלוטות במצב מוגדל (מצב זה נקרא '''היפרפלזיה'''). קיימים מקרים נדירים (פחות מ1%) בהם הגידול אינו שפיר אלא [[גידול_ממאירגידול ממאיר|ממאיר (סרטני)]] (מצב זה נקרא '''קרצינומה''').
 
עקב הגידול קיימת מסת רקמה עודפת של בלוטת יותרת התריס, אשר גורמת לייצור מתמיד של הורמון ה-PTH. גם כאשר רמות הסידן בדם עולות מעבר לנורמה, ממשיך ייצור הורמון ה-PTH אשר משמר את רמת הסידן הגבוהה ([[היפרקלצמיה]])
שורה 42:
מצב זה הפוך למצב ה''היפר'' שתואר לעיל - במצב זה בלוטות יותרת התריס אינן מייצרות מספיק הורמון PTH. ייתכנו מספר סיבות להיווצרות חסר בייצור ההורמון:
# העדר רקמת בלוטה מספקת. למשל, לאחר ניתוח בו הוצאו (או נפגעו) ארבע בלוטות יותרת התריס, או לאחר ניתוח כריתת [[בלוטת התריס]].
# ניוון זמני של הבלוטות. מצב זה מתרחש לרוב לאחר ניתוח הסרת אדנומה. הבלוטות התקינות "התרגלו" לרמת סידן גבוהה בדם (שנוצר עקב פעילות היתר של ה[[אדנומה]]) והפסיקו את ייצור הPTH. לאחר הסרת הגידול, רמת הסידן יורדת, אך נדרש לבלוטות מספר ימים עד שהן חוזרות לייצר PTH. במהלך תקופה זו רמת הסידן עלולה לצנוח ([[היפוקלצמיה]]) ויש לצרוך תוספי סידן עד חזרתן לפעילות של שאר הבלוטות.
# חוסר יכולת של הבלוטות לייצר PTH ללא סיבה ברורה. זהו מקרה יחסית נדיר.
 
שורה 52:
במקרים נדירים מאד, בלוטות יותרת התריס מייצרות PTH אך הגוף אינו מגיב להורמון ואינו מווסת את רמת הסידן בהתאם, ונוצרת [[היפוקלצמיה]].
 
== היסטוריה ==
בשנת [[1852]] אואן (Owen) הבחין אצל [[קרנף|קרנפים]] הודים גוף קטן, צהוב וקומפקטי צמוד לבלוטת התריס. בשנת [[1880]] הסטודנט ברפואה השבדי איוואר ויקטור סאנדסטרם (Ivar Viktor Sandstroem) מצא בעת לימודי האנטומיה ב[[אוניברסיטת אופסלה]] כי גם
בגופות של בעלי חיים וגם בגופות של בני אדם קיימים בצוואר משני צידי שוליה התחתונות של בלוטת התריס איברים בגודל אפון שאינם בלוטות למיפה, ולא אונות לוואי של בלוטת התריס ושיש להם מבנה היסטולוגי מיוחד. הוא קרא להם "בלוטות פאראתירואיד" (parathyroid glandulae), שהם בלוטת יותר התריס . בהתחלה זוהו שתי בלוטות כאלה ומאוחר יותר נתגלו עוד שתיים ואף יותר.
גם [[אז'ן גלה]] זיהה אותן בשנת 1891 וגילה את התפקיד האנדוקריני שלהן. הוא מצא כי בהיעדרן, כמו בכריתתן בעת הסרת בלוטת התריס מופיעה תופעה של [[טטניה]].
אחרי כ-20 שנה מקקאלום וקארל פגטלין הוכיחו שהמנגנון של תופעה זו הוא ה[[היפוקלצמיה]].
 
בשנת 1915 פרידריך שלאגנהאופר תיאר קשר בין יצור יתר של הורמונים של יותרת התריס ובין מחלת עצמות (osteitis fibrosa (cystic בשנת 1925 פליקס מאנדל הוכיח זאת על ידי כריתת בלוטת יותרת התריס מוגדלת כשהשיג שיפור במחלת העצמות.
מקרה מפורסם של תפקוד יתר של בלוטת הפאראתירואיד היה הקפטן צ'ארלס מארטל מ[[ניו אינגלנד]] שפיתח מחלת עצמות מסתורית עם רות גבוהות של סידן בדם. אחרי ניתוחים רבים נתגלה בניתוח השביעי שי היה לו אדנומה פאראתירואידית ב[[מדיאסטינום]].
 
בשנת [[1925]] ג'יימס קוליפ הפיק לראשונה תמצית מטוהרת של הורמון פארפאתירואידי, PTH או פאראתירין (או ההורמון של קוליפ) מבלוטות של פרות. תמציתו עזרה לטיפול התופעות של טטניה. ב-[[1959]] אוארבך וראסמוסן וקרייג הצליחו להפיק תמצית טהורה יותר של ההורמון.
בשנת [[1971]] קבע פוטס (Potts) את המבנה המולקולרי של ההורמון יותרת התריס.
 
ניתוח ראשון להסרת גידול מבלוטת יותרת התריס נערך ב[[וינה|ווינה]] ב-1925 על ידי [[פליקס מנדל]].
 
== לקריאה נוספת ==
* Christine Gourin, David Terris ''Thyroid and Parathyroid Diseases Medical and Surgical Management'', Thieme, NY 2009
== קישורים חיצוניים ==
* אתר [http://www.parathyroid.com prarthyriod.com]
* [http://mofetnet.macam.ac.il/FileFetcher.aspx?id=275715&imageType=courseFile בלוטת יותרת התריס]
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Parathyroid_disease מחלות בלוטת יותרת התריס] {{אנגלית}}
* {{הערוץ האקדמי|צופיה איש-שלום|בלוטת יותרת התריס חלק א|585|22/02/2007}}
* {{הערוץ האקדמי|מיכאל קראוס|בלוטת יותרת התריס חלק ב|586|22/02/2007}}
* {{הערוץ האקדמי|מיכאל קראוס|מהפך בטיפול הניתוחי בפעילות יתר של בלוטת יותרת התריס|1049|31/01/2008}}
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:ראש-צוואר]]
[[קטגוריה:בלוטות|יותרת התריס]]
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}