ורנר זומברט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור לפירושונים, ויקישיתוף בשורה, הסרת קישורים עודפים
שורה 12:
ב-[[1902]] הופיע החיבור הגדול והמפורסם שלו, Der moderne Kapitalismus ("הקפיטליזם המודרני"), בשישה כרכים. זוהי היסטוריה שיטתית של הכלכלה וההתפתחות הכלכלית לאורך השנים, והיא מייצגת באופן מובהק את [[האסכולה ההיסטורית בכלכלה]]. אף על פי שכיום זוכה הספר לביקורת רבה מצד כלכלנים [[כלכלה נאו-קלאסית|נאו-קלאסיים]], הוא עדיין נחשב בחיבור בסיסי בתחום, שהשפיע רבות, בין השאר, על [[אסכולת האנאל]] ו[[פרנאן ברודל]].
 
ב-[[1906]] קיבל על עצמו זומבארט משרה כפרופסור חבר בבית הספר הברלינאי למסחר, מוסד שמבחינה אקדמית היה פחות בערכו מאוניברסיטת ברסלאו, אבל מצד שני היה קרוב יותר למרכז הפעילות הפוליטית. כאן הוא פרסם, בין השאר, ספרים נלווים ל"הקפיטליזם המודרני", בין השאר כאלה שעסקו במוצרי מותרות, באופנה ובמלחמה כפרדיגמות כלכליות. מבין אלה, בעיקר השניים הראשונים נחשבים עד היום כחיבורי מפתח בנושא. ב-[[1906]] יצא לאור גם הספר Warum gibt es in den Vereinigten Staaten keinen Sozialismus? ("מדוע אין [[סוציאליזם]] ב[[ארצות הברית]]?"), שנחשב חיבור קלאסי על [[אמריקניזם|האקספציונליזם האמריקאי]], אף כי הוא התיישן במידה רבה עם השנים.
 
ספרו של זומבארט משנת [[1911]], Die Juden und das Wirtschaftsleben ("היהודים והחיים הכלכליים"), הוא תוספת למחקרו ההיסטורי של [[מקס ובר]] על הקשר בין ה[[פרוטסטנטיות]] (ובמיוחד ה[[קלוויניזם]]) לבין הקפיטליזם. זומבארט תיעד בספר את המעורבות היהודית בהתפתחותו ההיסטורית של הקפיטליזם. הוא טען כי סוחרים ובעלי-מלאכה יהודים, שנמנע מהם להצטרף ל[[גילדה|גילדות]], פיתחו התנגדות ייחודית לערכי היסוד של המסחר בימי הביניים. הללו היו ערכים פרימיטיביים ומונעי התקדמות: החתירה לשכר ולמחירים "הוגנים" (ולכן קבועים), למערכת צודקת שבה נתחי שוק מוסכמים מראש ובלתי-משתנים, הרווחים צנועים אך ודאיים, ומגבלות מוטלות על הייצור. מכיוון שהודרו מתוך המערכת הזאת, כך טען זומבארט, היהודים הביאו לפירוקה והחליפו אותה בקפיטליזם המודרני, שבו [[תחרות חופשית|אין הגבלה על התחרות]] והחוק היחיד הוא לרַצות את הלקוח. ההיסטוריון הבריטי [[פול ג'ונסון]], שכינה את הספר "מדהים", מציין כי זומבארט הותיר מחוץ לו כמה אמיתות לא נוחות, והתעלם מן האלמנטים המיסטיים החזקים ביהדות. הוא סירב להכיר, כפי שעשה ובר, בכך שכל אימת שהמערכות הדתיות הללו, כולל היהדות, היו בשיא כוחן האוטוריטרי המסחר לא שגשג. אנשי-עסקים יהודים, בדומה לעמיתיהם הקלוויניסטים, נטו להצליח ביותר דווקא כשנטשו את סביבתם הדתית המסורתית. <br />
כשיצא הספר לאור הוא נחשב כחיבור פילושמי, המציג את היהודים באור חיובי ואוהד. כיום, לעומת זאת, יש הרואים בו חיבור אנטישמי, המחזק סטריאוטיפים של היהודי כחמדן וחתרן.
 
בראשית ימיה של ה[[ציונות]] נודעה לכתביו של זומבארט השפעה רבה על הוגי דעות ציוניים. [[ארתור רופין]] ציטט בהרחבה מתוך "היהודים והחיים הכלכליים" בספרו "היהודים בזמן הזה", ומצא בהם חיזוקים להשקפותיו על אופיו הייחודי של העם היהודי, השקפות שבעצמן הושפעו מתאוריות גזעיות ו[[אאוגניקה|אאוגניות]] שהיו פופולריות באותם ימים. [[דוד בן-גוריון]] תרגם לעברית את "סוציאליזם ותנועה חברתית", שיצא לאור ב[[דפוס אחדות]], ונחשב לאחד הספרים הסוציאליסטיים הראשונים שתורגמו לעברית. גם ספרים אחרים של זומבארט תורגמו לעברית וליידיש בראשית המאה העשרים. [[זאב ז'בוטינסקי]] ו[[גרשום שלום]] התייחסו כמה פעמים לדבריו של זומבארט על היהודים - שלום הסתייג מהשקפתו של זומבארט לפיה את "[[הבעיה היהודית]]" יש לפתור באמצעות [[הפרדה גזעית|סגרגציה]] ולא [[אמנציפציה]]. על כל פנים, השקפה זו עצמה גרמה לזומבארט לראות את התנועה הציונית בעין יפה, והוא התבטא מספר פעמים בשבחה.
 
===אמצע הקריירה, סוציולוגיה===
שורה 28:
 
==מורשתו==
קשה להעריך אל נכון את מורשתו והשפעתו של זומבארט בימינו, כיוון שפרשת יחסיו עם המשטר הנאצי מאפילה על שאר עבודתו ומקשה על הערכה מחודשת שלה. ספרו "קפיטליזם מודרני" נחשב, כאמור, לאחת מאבני היסוד בתחום הכלכלה, גם אם חלק מהתזות שלו הועמדו בספק. הוא שם דגש על [[הנהלת חשבונות דו-צידית]] כתנאי מקדים לקפיטליזם וכמרכיב חשוב בו, והיה מחלוצי המחקר האינטרדיסציפלינרי של [[אורבניזם|העיר]]. הוא גם טבע את המונח "הרס יצירתי", מרכיב חשוב בתאוריית החדשנות של [[יוזף שומפטר]] (לאמיתו של דבר שומפטר הסתמך רבות על עבודתו של זומבארט, לא תמיד בלוויית ייחוס הולם). בסוציולוגיה נחשב זומבארט עדיין כ"דמות זוטרה" והתאוריה שלו כקוריוז; אבל עבודתו עדיין נחקרת במסגרת הסוציולוגיה הפילוסופית ומדעי התרבות.
==ספריו==
[[Fileקובץ:Sombart - Wirtschaftsleben im Zeitalter des Hochkapitalismus, 1928 - 5200516.tif|thumbממוזער|''Wirtschaftsleben im Zeitalter des Hochkapitalismus'', 1928]]
 
<div style="direction: ltr;">
שורה 50:
*(1956): ''Noo-Soziologie'', Duncker & Humblot, Berlin
</div>
 
==קישורים חיצוניים==
*{{ויקישיתוף בשורה}}
 
{{מיון רגיל:זומבארט, ורנר}}
[[קטגוריה:סוציולוגים גרמנים]]