פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 96 בתים ,  לפני 4 שנים
מ
הפיכת קישור חיצוני לוויקיפדיה לקישור פנימי*
*'''[[מעמד הביניים]]'''- על פי כמה מודלים,{{הערה|ראו הערה 6}} קיומו של גוף משמעותי של אזרחים שמצבם הכלכלי הוא בינוני, יכול להשפיע על המדינה בצורה מייצבת, ולאפשר לדמוקרטיה לשגשג. ניתן להסביר תופעה זו על ידי כך שבעוד שהמעמד העליון שואף להשיג כח פוליטי ע"מ לייצב את מעמדו, והמעמד הנמוך גם הוא שואף לכך ע"מ לשפר את מצבו, המעמד הבינוני עוזר לייצב את שתי הקיצונויות הללו ולרוב אינו חותר להשגת כוח.
 
*'''[[חברה אזרחית]]'''- חברה אזרחית בריאה ([[ארגון חוץ-ממשלתי|ארגונים חוץ-ממשלתיים]], [[איגוד מקצועי|איגודים מקצועיים]], [[אקדמיה|אקדמיות]], ארגוני [[זכויות האדם|זכויות אדם]] וכדומה) נתפסת על ידי חלק מהתאורטיקנים כבסיס חשוב לדמוקרטיזציה. הארגונים השונים מקנים לאזרחים תחושת אחדות ומטרה משותפת, ונותנים להם מסגרת מאורגנת שבעזרתה הם יכולים לאתגר את השלטון ואת כוחו. מעורבות בעמותות אזרחיות גם עוזרת לאזרחים ללמוד על ההתנהלות בארגון מסודר, ומכינה אותם למשטר הדמוקרטי העתידי שבו יוכלו להתערות בעזרת המימנויות שרכשו.{{הערה|[http[://en.wikipedia.org/wiki/Robert_Putnam:Robert Putnam|Putnam, Robert D]], et al. (1993). Making Democracy Work: Civic Traditions in Modern Italy. Princeton: Princeton University Press.}} בנוסף, [[רשת חברתית|רשתות חברתיות]] המאורגנות בצורה אופקית, בונות אמון בין האזרחים, דבר הכרחי בשביל תפקוד בארגונים דמוקרטיים.{{הערה| ראו הערה קודמת}}
 
*'''[[תרבות אזרחית]]'''- בספרים ''התרבות האזרחית'' ו''התרבות האזרחית חלק ב''', [[גבריאל אלמונד|גבריאל א. אלמונד]] (Gabriel A. Almond) ו[[סידני וורבה]] (Sidney Verba) מציגים מחקר מקיף שערכו על תרבויות אזרחיות. הממצאים העיקריים הם שקיומה של תרבות אזרחית מסוימת הוא הכרחי להישרדותה של הדמוקרטיה. עם זאת, המחקר גם קרא תיגר על האמונה הרווחת כי תרבויות מסוגלות לשמר את ייחודן ומנהגיהן, ועדיין להישאר דמוקרטיות.
*'''ניסיון קודם בדמוקרטיה'''- לפי כמה מהתאורטיקנים, קיומה או אי קיומה של דמוקרטיה בהיסטוריה של מדינה, יכולים להשפיע בצורה משמעותית על יחס המדינה לדמוקרטיה בעתיד. יש הטוענים, למשל, כי קשה מאוד (ואף בלתי אפשרי) ליישם דמוקרטיה במדינה שאין לה ניסיון עבר עם צורת ממשל זו. במדינות כאלה, טוענים החוקרים, הדמוקרטיה צריכה להתפתח בהדרגה. אחרים טוענים לעומתם, כי ניסיון עבר עם דמוקרטיה עשוי להוות מכשול עבור דמוקרטיזציה. מדינה, כמו למשל [[פקיסטן]], שבה הדמוקרטיה נכשלה בעבר, פחות תתפתה לנסות ליישמה שנית.
 
*'''התערבות חיצונית'''- דמוקרטיות רבות קמו לאחר התערבות [[צבא]]ית (למשל: [[יפן]] ו[[גרמניה]] אחרי [[מלחמת העולם השנייה]]).{{הערה|1=[http[://en.wikipedia.org/wiki/G%C3%B6ran_Therborn:Göran Therborn|Therborn, Göran (1977). ]] [http://www.newleftreview.org/?view=1453 "The rule of capital and the rise of democracy: Capital and suffrage (cover title)". ] [http[://en.wikipedia.org/wiki/New_Left_Review:New Left Review|New Left Review.]] [http://www.newleftreview.org/?issue=100 I 103 (The advent of bourgeois democracy): 3–41.]}}{{הערה|1=[http://www.independent.org/publications/tir/article.asp?issueID=47&articleID=599 The Independent]}} במקרים אחרים, [[דה-קולוניזציה]] סייעה בייסוד דמוקרטיות שהוחלפו במהרה על ידי משטרים [[אוטוריטארי]]ים. לדוגמה, בדרום [[ארצות הברית]] אחרי [[מלחמת האזרחים האמריקנית|מלחמת האזרחים]], [[עבדות|עבדים]] לשעבר היו חסרי זכויות בגלל [[חוקי ג'ים קרואו]] בזמן תקופת השיקום של ארצות הברית; לאחר עשורים רבים, הדמוקרטיה האמריקנית בוססה מחדש על ידי ארגונים אזרחיים (התנועה האפרו-אמריקאית לזכויות האזרח) וצבא חיצוני (צבא ארצות הברית).
 
*'''שכבות גיל'''- מדינות בעלות אוכלוסייה שבה יש כמות גבוהה של [[קשיש]]ים, נתפסות כמסוגלות לשמר את הדמוקרטיה (בהנחה שהמדינה כבר עברה דמוקרטיזציה מלאה). על פי ה[[תזה]] של ריצ'רד פ. קונקוטה (Richard P. Concotta), הנזכרת לעיל,{{הערה|[http://www.foreignpolicy.com/articles/2008/02/19/how_democracies_grow_up Foreignpolicy.com]}} כאשר האוכלוסייה הצעירה (אנשים בני פחות מ30) מהווה פחות מ40% מכלל האוכלוסייה, הדמוקרטיה בטוחה יותר.
 
== לקריאה נוספת ==
* שמות של ספרים לקריאה מופיעים בדף הוויקיפדיה האנגלית ([http[://en.wikipedia.org/wiki/:Democratization#Further_readingFurther reading|Democratization]]).
 
== קישורים חיצוניים ==
1,271,012

עריכות