קלאודיוס גלנוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 19:
הקטע המפורט ביותר הוא זה שבחיבור "De Usu Partium", יצירה שחוברה בין 169 ל-176 לספירה. ההתייחסות כוללת ביקורת על [[בריאת העולם]] על פי [[משה]] ונמצאת באמצע דיון על אורכם של ה[[ריסים]].{{הערה|שם=שטרן 306}} בדיון זה נמצא מה שגלנוס חושב כהבדל המשמעותי בין דעתו של משה לזו של [[אפלטון]] והיוונים האחרים כשהם עוסקים בשאלות טבע:{{הערה|שם=שטרן 307|Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. II, CXIV. Galen, p. 307}} למשה, "זה היה מספיק לומר שאלוהים יצר בכח רצונו את הרכב החומר", ואילו היוונים חושבים "שדברים מסוימים הם בלתי אפשריים על פי הטבע" ושאלוהים רק "בוחר בטוב ביותר מהאפשרויות הקיימות".{{הערה|Galenus, '''De Usu Partium''', XI, 14}}
 
4ארבע ההתייחסויות האחרות של גלנוס ליהודים עוסקות בעיקר בשתי תכונות המאפיינות אותם, הנפוצות בקרב היהודים וגם הנוצרים. אלו הן קבלת הכל על ידי אמונה ונאמנות עיקשת לתורתם. שניים מהקטעים מקורם בחיבור "De Pulsuum Differentiis". הם מופיעים בקשר לביקורתו של גלנוס על [[ארכיגנס]] {{אנג|Archigenes}}, רופא מפורסם מהדור הקודם, על כך שטען טענה מסוימת מבלי שהביא לה הוכחות.{{הערה|שם=שטרן 307}} גלנוס טוען שהיה הרבה יותר נכון להוסיף לטענה "הסבר מתאים, אם לא הוכחה משכנעת...כי אדם לא צריך מההתחלה, כאילו הגיע לבית מדרשם של משה ו[[ישו]], לשמוע אודות חוקים שלא הוכחו, הנוגעים לנושא שבו זה הכי לא ראוי".{{הערה|Galenus, '''De Pulsuum Differentiis''', II, 4}}
הקטע השני מאותו חיבור הוא התקפה על הדוגמטיזם של האסכולה, הבא לידי ביטוי בדבקות בלתי כשירה לתורה מסוימת. גלנוס משוה את זה לדבקותם של היהודים והנוצרים לאמונותיהם:{{הערה|שם=שטרן 308|Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. II, CXIV. Galen, p. 308}} "קל יותר להורות דברים חדשים לחסידיהם של משה וישו מאשר לרופאים ולפילוסופים הנצמדים לאסכולות שלהם".{{הערה|Galenus, '''De Pulsuum Differentiis''', III, 3}}