הנגול – הבדלי גרסאות

'''הנגולהאנגול''' ('''한글''' ,Hangeul, "[[כתב]] [[קוריאה]]" ב[[דרום קוריאה]], או Joseon-geul '''조선글''' "צ[[כתב]] ([[שושלת]]) [[ג'וסנגולוסון]]" ב[[צפון קוריאה]]) הוא ה[[אלפבית]] של השפהה[[שפה]] ה[[קוריאנית]].{{הערה|http://www.wdl.org/en/item/4166}} האלפבית משמש כ[[כתב]] הרשמי של [[דרום קוריאה]] ו[[צפון קוריאה]]. הנגולהאנגול הוא אלפבית [[כתב פונמי|פונמי]] שמאורגן לבלוקיםלתבניות של [[הברה|הברות]]. כל בלוקתבנית מורכבמורכבת מלפחות [[2 (מספר)|2]] מתוך [[24 (מספר)|24]] [[אות|אותיות]] בהנגולה"האנגול", באמצעות לפחות אחד מ-14 העיצוריםה[[עיצור|עיצורים]] ואחת מ-10 [[תנועה (בלשנות)|התנועות]]. האותיות בבלוקיםההברות יכולות להיכתב במאוזן משמאל לימין, או במאונך מלמעלה למטה. במקור, לאלפבית היו אותיות נוספות מעבר ל-24 שנמצאות בשימוש כיום.

* השם "הנגולהַאן-גְּל" (한글) הוא מונח ש[[תחדיש|טבע]] [[ג'ו סיגיונגשי-גיונג]] ב-[[1912]] במשמעות של "כתב גדול" בקוריאנית ארכאית וגם "כתב קוריאני" בקוריאנית מודרנית. 한글 נהגה [[IPA|/hanɡɯl/]].

* בצפון קוריאה מעדיפים לומרלכנותו "צ'וסנגולוֹסוֹן-גְּל" (조선글).

עד השנים המוקדמות של [[המאה ה-20]], הנגול הושמץ על ידי המשכילים שהעדיפו את שיטת הכתיבה המסורתית "[[הנג'ה]]" (כתיבה באמצעות אותיות סיניות), והם נתנו להנגול שמות כמו:

* "אנמוןאוֹן-מוּן" (언문), "כתב מקומי"

* "אמגולאַם-גְּל" (암글), "כתב של נשים"

* "אהטגולאָ-הֶטְ-גְּל", או "אהגולאָ-הֵ-גְּל" (아햇글, או 아해글), "כתב של ילדים"

* "אצאַצִּ'ימגולימְגְּל" (아침글), "לכתוב מה שאתה יכול ללמוד בבוקר" ; "כתב בֹּקֶר"

ארבעת השמות אחרוניםהאחרונים הם מיושנים, היות שכיום בדרום קוריאה משתמשים בעיקר בהנגול ומעט מאוד בהנג'ה, ובצפון קוריאה ההאנג'ה כבר [[היכחדות|נכחד]].