ארבע רשויות השבת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏רשות הרבים: תוספות קלות.
שורה 57:
===רשות הרבים===
{{ערך מורחב|רשות הרבים (שבת)}}
רשות הרבים היא תחום שנועד לשימושם של הרבים. הגדרת תחום זה היא שטח שרבים מהלכים בו, שאינו מקורה ושרוחבו למעלה מ־16 [[אמה (מידת אורך)|אמה]] (כ-8 מטרים). בהגדרה זו נופלים רחובות שעוברים בכל העיר, שווקים ודרכים בינעירוניות. ישנם המוסיפים תנאי נוסף והוא שיעברו בו או שיהיו בסביבתו שישים ריבוא (600,000) איש ביום, כמספרם של דור המדבר. אף שתנאי זה מאוחר יותר ואינו מופיע ב[[תלמוד]], יש מן הפוסקים הסוברים שהוא נדרש. לכן כיום רוב הערים והרחובות שבהן, אינם נחשבים לשיטה זו לרשות הרבים אלא לכרמלית (כפי שיוסבר להלן), בשל העובדה שלא מהלכים בהם שישים ריבוא איש ביום. למעשה לדעה זו, ב[[ישראל]], רק [[נתיבי איילון]] או [[כביש גהה]], ויש הסוברים שגם [[נמל תעופה בן-גוריון]], הם רשות הרבים, וגם כאן ישנו ספק לגבי כמות המכוניות העוברות - האם להחשיב האנשים שבהן וכן כאמור לעיל אם נדרש שיעברו או שיהיו באזור. שאר הרחובות הראשיים אינם כלולים בהגדרה זו. על דעה זו סומכים כיום כשמטלטלים/מעבירים לכביש ראשי. לדעת המחמירים כל רחוב עירוני שרוחבו למעלה מ־8 מטר ומפולש מצידה של העיר לצידה השני יהיה רשות הרבים. רבים מאוד מן היהודים המקפידים על קיום ההלכה אכן אינם מטלטלים כלל בשבת במקום שאין בו גדר מלאה.
 
המקורות הראשוניים להגדרת רשות הרבים הם ב[[תוספתא]]: {{ציטוטון|רשות הרבים סרטיא (דרך המלך) ופלטיא (ככר השוק) ומבואות המפולשין (הפתוחים).|שבת א' א'}} במשנה נזכרת ההגדרה כבדרך אגב: {{ציטוטון|...רבי אליעזר אומר: שש עשרה אמות, כדרך רשות הרבים.|{{משנה|בבא קמא|ו|ד}}}} ה[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] מוסיף להגדרות הללו גם [[מדבר]], מפני שהגדרת התחומים נובעת מדור המדבר ({{ירושלמי|שבת|ה|א}}).