חנוך הניך הכהן לוין – הבדלי גרסאות

[[תמונהקובץ:Chanokh Heynekh HaKohen Levin.JPG|שמאל|ממוזער|270px|קברו של הרב חנוך הניך מאלכסנדר]]

רבי '''חנוך הֶניך הכהן לוין (שאטין)''' ([[ה'תקנ"ח]] [[1798]] – [[י"ח באדר ב']] [[ה'תר"ל]] [[1870]]), היה מגדולי התלמידים של רבי [[שמחה בונים מפשיסחא]] ורבי [[מנחם מנדל מקוצק]]. שימש כ[[אדמו"ר]] לאלפי חסידים במשך ארבע שנים, בתקופה שבין פטירת ה[[חידושי הרי"ם]], האדמו"ר הראשון מ[[חסידות גור|גור]], לכהונת נכדו, ההרב [[שפתיהודה אריה ליב אמתאלתר]].

דבק ב[[היהודי הקדוש|יהודי הקדוש]] מפשיסחא עד לפטירתו כעבור שנתיים בערך. לאחר מכן היה מגדולי תלמידיו של רבי [[שמחה בונים מפשיסחה]] והיה במחיצתו במשך שתים עשרה שנה עד פטירתו. לאחר פטירתו המשיך לנסוע לרבי [[מנחם מנדל מקוצק]] כשעדיין ישב ב[[ טומשוב לובלסקי|טומשוב]] וגם רבי חנוך הניך היה מתלמידיו. ב[[1830]] הוא תמך ב[[מרד הפולני]] ועקב כך הצטרך לשנות את שמו מששאטין ללוין. באותה תקופה התמנה רבי חנוך הניך ל[[רב|רבנות]]נות העיר אלכסנדר. לאחר פטירת הרבי מקוצק בשנת תרי"ט הצטרף לרוב חסידי קוצק שקיבלו את הנהגתו רבי [[יצחק מאיר אלתר]], האדמו"ר הראשון מגור.

כעבור שבע שנים נפטר גם רבי יצחק מאיר אלתר. 13 ילדיו מתו על פניו ואילו נכדו רבי [[יהודה אריה ליב אלתר]], ה"שפת אמת" היה אז רק בן 19 וסירב למלא מקום סבו. במשך ארבע שנים עד לפטירתו הנהיג רבי חנוך הניך את מרבית החסידים בעירו [[אלכסנדר לודז'|אלכסנדר]] שהפכה למרכז חסידי גדול. גם ה"שפת אמת" קיבל את מרותו והיה נוסע לאלכסנדר, שם זכה ליחס מיוחד. וגם כתב את תורתו, מובא בספר חשבה לטובה. קודם לפטירתו שלח רבי חנוך הניך לקרוא ל"שפת אמת" ובשבת האחרונה לחייו ציווה לחסידיו לתת את ה[[עלייה לתורה]] השמורה ל[[אדמו"ר]] ל"שפת אמת" ובכך רמז שהוא עתיד למלא את מקומו.