חנוך הניך הכהן לוין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
עריכה |
||
שורה 1:
[[
רבי '''חנוך הֶניך הכהן לוין (שאטין)''' ([[ה'תקנ"ח]] [[1798]] – [[י"ח באדר ב']] [[ה'תר"ל]] [[1870]]), היה מגדולי התלמידים של רבי [[שמחה בונים מפשיסחא]] ורבי [[מנחם מנדל מקוצק]]. שימש כ[[אדמו"ר]] לאלפי חסידים במשך ארבע שנים, בתקופה שבין פטירת ה[[חידושי הרי"ם]], האדמו"ר הראשון מ[[חסידות גור|גור]], לכהונת נכדו,
==חייו==
נולד בשנת [[תקנ"ח]] ([[1798]]) לאביו רבי פנחס הכהן, נצר לשושלת רבנים עתיקה ובעצמו הרב בלוטמרסק הסמוכה ל[[לודז']]. שם משפחתו, שאטין. הוחלף מאוחר יותר ללוין. שמו ניתן לו על שם אבי אמו. אביו היה [[התנגדות לחסידות|מתנגד]] חריף ל[[חסידות]], אך חנוך הבן הושפע מאחד ממלמדיו בילדותו ונמשך כבר מאז לחסידות. התארס בסביבות גיל 13 לבתו של יעקב יאקיל מעשירי [[פשיסחה]], וכעבור כשנתיים התחתן והיה סמוך על שולחן חותנו בפשיסחה.
דבק ב[[היהודי הקדוש|יהודי הקדוש]] מפשיסחא עד לפטירתו כעבור שנתיים בערך. לאחר מכן היה מגדולי תלמידיו של רבי [[שמחה בונים מפשיסחה]] והיה במחיצתו במשך שתים עשרה שנה עד פטירתו. לאחר פטירתו
כעבור שבע שנים נפטר גם רבי יצחק מאיר אלתר. 13 ילדיו מתו על פניו ואילו נכדו רבי [[יהודה אריה ליב אלתר]], ה"שפת אמת" היה אז רק בן 19 וסירב למלא מקום סבו. במשך ארבע שנים עד לפטירתו הנהיג רבי חנוך הניך את מרבית החסידים בעירו [[אלכסנדר לודז'|אלכסנדר]] שהפכה למרכז חסידי גדול. גם ה"שפת אמת" קיבל את מרותו והיה נוסע לאלכסנדר, שם זכה ליחס מיוחד. וגם כתב את תורתו, מובא בספר חשבה לטובה. קודם לפטירתו שלח רבי חנוך הניך לקרוא ל"שפת אמת" ובשבת האחרונה לחייו ציווה לחסידיו לתת את ה[[עלייה לתורה]] השמורה ל[[אדמו"ר]] ל"שפת אמת" ובכך רמז שהוא עתיד למלא את מקומו.
רבה של קראקא הגאון רבי שמעון סופר בן החת"ם סופר כותב אליו כחסיד לרבי וגם מזכיר את עצמו ושם אימו בסוף מכתבו.
|