פרנסואה אנדרה פילידור – הבדלי גרסאות

{{עריכה|שיבושיניסוח, שמותנראה כמו תרגום מכונה|נושא=אישים}}

|שם=פרנסואה -אנדרה פילידור

|תמונה=[[תמונהקובץ:André Philidor.jpg|מרכז|180px]]

|הישג בולט=אחד מגדולי השחמטאים ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]]

|ארצות מגורים=[[{{דגל|צרפת]]||+}}

'''פרנסואה אנדרה דאניקן פילידור''' ([[צרפתית]]: '''François-André Danican Philidor''';{{כ}} [[7 בספטמבר]] [[1726]] - [[31 באוגוסט]] [[1795]]) היה [[מלחין]] [[צרפתיצרפת]]י אשרואחד התפרסםמגדולי בשל עיסוקו בה[[שחמטשחמטאי]], אחד מגדולי השחמטאיםם ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]].

פילידור נולד ב[[צרפת]] ולמשפחה מוזיקלית במידה בלתי רגילה. בין אבות משפחתו רבו המוזיקאים, וגם הוא החל את הקריירה שלו בגיל שש ב[[מקהלה]] של ההמלך [[לואי החמישה עשר, מלך]] [[צרפת|לואי ה-15]]. יש אומרים, שהמלךשלואי ה-15 רצה לשמוע את המקהלה מדי יום ביומו ואילץ את הזמרים הצעירים להמתין לו שעות ארוכות. כדי לשעשע את עצמם בזמן ההמתנה שיחקו שחמט, וכך גילה פילידור את תחום ההתעניינות, שהיה עם הזמן לראשי בחייו. בגיל 11 ניסה את כוחו לראשונה בהלחנה וחיבר שיר, ובין השנים [[1750]] ל-[[1770]] נחשב למלחין [[אופרה]] מוביל בצרפת (בין השאר את "[[טום ג'ונס (ספר)|טום ג'ונס]]", [[אופרה|אופרה-קומיק]], שהתבססה תחילה באופן רופף על הרומן עב הכרס של [[הנרי פילדינג|פילדינג]], אך לאחר קבלת פנים פושרת מצד הקהל הצרפתי, עובדה על ידי מישל-ז'אן סדן ובגרסתה זו הייתה לאחת האופרות-קומיק הפופולריות ביותר בשלהי [[המאה ה-18]]), אך בהמשך נרתע מן התחרות בתחום המוזיקה ובחר להקדיש את חייו לשחמט.

בשנת 1740 לערך החל מבקר באופן קבוע בבית ה[[קפה דה לה רז'אנס]] Café de la Régence, מקום המפגש של כל השחמטאים באותה תקופה. את פילידור לימד השחמטאי [[לגל דה קרמר]] Legall, באותה תקופה בכיר שחמטאי צרפת. בהתחלה נתן לו ליגל [[צריח (שחמט)|צריח]] יתרון, אך לאחר שלוש שנות אימונים יכולתו של פילידור כבר עלתה על זו של מורהו. בשנת 1747 ביקר פילידור באנגליה, שם ניצח את [[פיליפ סטמה]] המוכשר בתוצאה שכללה 8 ניצחונות, תיקו אחד והפסד בודד, וזאת למרותאף על פי שפילידור שיחק בשחור בכל אחד מהמשחקים.

[[תמונהקובץ:Cafe de la Regence inside.jpg|ממוזער|שמאל|260px|בית הקפה דה לה רז'אנס במאה ה-19]]

פילידור, שהיה חזק מיתר מתחריו בני זמנו, נמנע מלשחק נגדם, משלב זה ועד סוף ימיו, אם לא הסכימו לקבל יתרון של כלי או רגלי. המאורע השחמטאי המשמעותי ביותר של אותה תקופה היה ספר [[שחמט]] חדשני, שפילידור חיבר ב-[[1749]], בשם "ניתוח משחק השח" Analyse du jeu des Échecs. הספר הודפס בלמעלה מ-70 מהדורות ותורגם לשפות רבות. פילידור מנתח בספרו לראשונה, בצורה שיטתית, תשע פתיחות בשחמט. השיטה שבה נקט מתקרבת לניתוח מדעי, ומהניתוח הוא הסיק עקרונות כלליים שניתן ליישם במשחק.

הוא היה הראשון שיישם [[תוכנית פוזיציונית]] מבוססת על תאוריה של רגלים, כאמצעי נוגד להתקפות שלוחות הרסן בסגנונן שרווחו ב[[אירופה]] במאה ה-18 ובלטו במיוחד אצל האמנים מהעיר מודנה כ[[גיאמבטיסטה לולי]], [[ארקול דל ריו]] ו[[דומניקו לורנצו פונציאני]] הוא טען ש"הרגלים הם הנשמה של השחמט, על העמדות הנכונות או השגויות שלהם תיבנה הצלחת המתקפה או ההגנה ; האמנות של המשחק ברגלים קובעת את גורל המערכה". תמצית העקרון שעומד מאחורי סיסמה זו הוא העמדת הרגלים בקדמת העמדה, ואת הכלים מאחוריהם.

#תמיד מומלץ להחליף את הרגלי בטור ו' עבור הרגלי בטור ה'. החלפה זו מביאה להשתלטות על המרכז ובנוסף לכך נפתח טור עבור הצריח. (זו למעשה התפיסה של [[גמביט המלך]] ושל [[פתיחה וינאית|הפתיחה הוינאית]], שתי פתיחות שרווחו ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]].

המשחק, לפי תאוריית הרגלים, התארך לעתים קרובות, והגיע עד לשלב הסיום (דבר חריג בתקופה זו). הנטייה של פילידור לחקור התבטאה גם בתחום זה, וצעד גדול בתחום ניתוח הסיומים היוו האנליזות של סיומי "צריח ורגלי נגד צריח" או כפי שכיום מקובלשמקובל לכתוב KRpKR (סיום בן חמישה כלים כשלכל צד מלך וצריח ולצד אחד רגלי - כיום מנותחים סיומים אלו באופן מלא על ידי מחשבים רבי עוצמה).