פולמוס הרמב"ם – הבדלי גרסאות

את דרכו של הרמב"ם כפוסק, הוא סלל בספרו המונומנטלי [[משנה תורה]]. החידוש העצום שבספר הוא כתיבתו בצורה של מעין [[אנציקלופדיה]], כאשר ההלכות מסודרות על פי סדר מובנה ומקוטלג. אין בספר דיונים הלכתיים, אלא מוצגים בו פסקי הלכה סופיים, אותם פסקליקט הרמב"ם, ובמקומות מסוימים אף פסק את ההלכה בעצמו, אך ללא הבאת מקורות להחלטותיולפסיקותיו ההלכתיות. גישה זאת של הרמב"ם הביאה חלק מגדולי ישראל לחלוק עליו, דבר שעורר סבב של [[איגרות הרמב"ם#איגרות נוספות|מכתבים ואיגרות]] שהורצו מקצה הארץ ועד קציה.

הראשונים שהעלו טענות אלו כלפי משנה תורה לרמב"ם, היו הדיין רבי [[פנחס מאלכסנדריה]], ורבי [[אברהם בן דוד מפושקירה]] (הראב"ד השלישי). הדיין פנחס שהיה בקשר עם הרמב"ם העלה טענות כלפי דרכי פסיקתו של הרמב"ם, כשאלו מעורבות בטענות על רקע אישי. הראב"ד השלישי שבגין השגותיו ובפרט על הרמב"ם, כונה גם בעל ההשגות, היה גדול מאוד בתורתו, שלט בכל מקצועות התורה, והרשה לעצמו להשיג גם על פסקי ה[[רי"ף]], ועל פסקיו של רבי [[זרחיה הלוי]] בספרו :המאור". הוא השיג השגות ענייניות ואף שכתב אותם בחמת רוחו, בכל זאת הכיר גודל ערך הרמב"ם{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2050 אברהם בן דוד מפושקיירה] , [[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]] - אתר לימודי יהדות ורוח}}, וגם הרמב"ם הכיר את גודל ערכו של הראב"ד{{הערה|{{HebrewBooksPage|שבה קנעביל|ספר תולדות גדולי הוראה|2713|הרמב"ם, עמוד 23|32}}}}.