פחמן-14 – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←פתיח |
←סימון בפחמן-14: מהערך דוד שפירא (מדען) |
||
שורה 47:
את השיטה פיתח בשנת 1949 ה[[כימאי]] האמריקאי [[וילארד ליבי|וילארד פרנק ליבי]], שזכה ב[[פרס נובל]] על עבודתו.
==סימון בפחמן-14==
התכונות הכימיות של פחמן-14 אינן שונות מאלה של פחמן-12. [[סינתזה]] של מולקולות שבהן הפחמן הרגיל מוחלף בפחמן-14 מאפשר מעקב אחר מולקולות אלה לשם פענוח תהליכים בטבע. דוגמאות:
* [[מעגל קלווין]] (או '''קלווין-בנסון''', '''Calvin-Benson''') הוא מסלול [[מטבוליזם|מטבולי]] המתרחש ב[[צמחים]] וברוב [[מין (טקסונומיה)|מיני]] ה[[חיידקים]] ה[[פוטוסינתזה|פוטוסינתטיים]]. מעגל קלווין מהווה את השלב בפוטוסינתזה שאינו מצריך [[אור]]. המעגל מנצל את [[אנרגיה|אנרגיית]] האור שנקלטה בשלבים הקודמים של הפוטוסינתזה כדי להפיק [[פחמימה|פחמימות]] מ[[פחמן דו-חמצני]]. מעגל קלווין-בנסון קרוי על שם שני מגליו, [[מלווין קלווין]] ואנדרו בנסון מ[[אוניברסיטת קליפורניה בברקלי]], שהשתמשו בפחמן-14 לשם גילויו. קלווין זכה על התגלית ב[[פרס נובל לכימיה]] בשנת [[1961]].
* בשנת 1964, בעקבות מאמר שפרסם [[דוד שפירא (מדען)|דוד שפירא]] מ[[מכון ויצמן למדע]] על סינתוז [[ספינגומיילין]], הוא התבקש על יד פרופ' רוסקו בראדי לסייע לו בסינתוז [[ליפיד]]ים מסומנים בפחמן-14 לצורך מחקר של [[מחלה גנטית|מחלות גנטיות]] יהודיות. תחילה הם סינתזו [[גלוקוצרברוזיד]] והראו את הקשר בין מחסור ב[[גלוקוצרברוזידאז]] לבין [[מחלת גושה]]. בשנת 1966 סינתזו [[ספינגומיילין]] מסומן בפחמן-14 לצורך מחקר מחלת [[נימן פיק]]{{הערה|1=Roscoe O. Brady, [https://books.google.co.il/books?id=18xeMkdzF0kC&pg=PA38 The concept of Treatment in Lysomal Storage Diseases], in Lysosomal Storage Disorders, Springer Science & Business Media, 2007, pages 37-38}}.
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:איזוטופים של פחמן]]
| |||