הבדלים בין גרסאות בדף "שלמה נקדימון"

נוספו 32 בתים ,  לפני 5 שנים
מ (הסרת תבנית "אין בינוויקי")
בשנים [[1978]]–[[1980]], בתקופת ה[[משא ומתן]] על [[הסכם השלום עם מצרים]], שימש נקדימון כ[[יועץ תקשורת]] ל[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[מנחם בגין]].
 
בשנת ב-[[1983]], ולאחר מכן בשנת וב-[[1984]], הרחיקבמסגרת נקדימוןתחקיריו, עדטס נקדימון ל[[הונג קונג]] כדי לראיין את [[אברהם תהומי]], שהיה סגן מפקד סניף "[[ההגנה]]" ב[[ירושלים]] ולאחר מכן ייסד את ה[[אצ"ל]], והיה מפקדו הראשון. כמו כן היה מעורב ב[[רצח|חיסול]]ו של המנהיג החרדי [[יעקב ישראל דה האן]] בשנת [[1924]]. תהומי חי באחרית ימיו ב[[הונג קונג]]. בראיונות לא הודה תהומי במפורש כי הוא האיש שירה באקדח בדה האן, אך נטל על עצמו את האחריות לביצוע הרצח, שהיה מוצדק בעיניו כמשימה לאומית שחובה היה לבצעה. לדבריו, המשימה הוטלה עליו על ידי [[יצחק בן צבי]], יושב ראש הוועד הלאומי, [[יוסף הכט]] המפקד הארצי של ההגנה ו[[זכריה אוריאלי]], מפקד סניף ההגנה בירושלים. לעומת זאת, חשף נקדימון מסמך אותנטי בחתימת תהומי, שבו הוא מאשר את השתתפותו האישית בהתנקשות.
 
על ספרו "תמוז בלהבות", המתאר את סיפור [[מבצע אופרה|תקיפת הכור האטומי]] ב[[עיראק]] בשנת [[1981]], זכה נקדימון ב[[פרס סוקולוב]] לתקשורת הכתובה לשנת [[1993]]. בשנת [[1995]] קיבל פרס לחקר ביטחון ישראל מטעם [[מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים]] על מחקרו "חור שחור – ישראל, ארצות הברית, עיראק 1981–1991". בשנת [[2008]] ([[ה'תשס"ח]]), ב[[יום העצמאות]] ה-60 של [[מדינת ישראל]] הוענק לנקדימון תואר [[יקיר העיר תל אביב]] על "תרומה ייחודית בתחום העיתונות, התקשורת, הפרשנות, המחקר, העיון והספרות"{{הערה|[http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/_MultimediaServer/documents/1257149.pdf יקירי תל אביב יפו, תשס"ח], עמ' 15], באתר עיריית תל אביב. }}.