הבדלים בין גרסאות בדף "הטרוטופיה"

נוספו 1,269 בתים ,  לפני 15 שנים
מ
אין תקציר עריכה
מ (עריכה מאסיבית של הערך, תיקונים לשוניים ומושגיים ועוד.)
מ
הטרו - שונה, טופוס - מקום; מושג אותו טבע [[מישל פוקו]] (Foucault), בספרו Discipline and Punish, לתיאור האופן בו ההבניה מרחבית של ה[[סובייקט]] מביאה לפירוק המשמעות של העצמי כפועל של כוח. הטרוטופיה הנה האופן בו התרבות והחברה, שהן בעלות כוח מצד אחד ואינטרס מוגדר לממשו מצד שני, מגדירות את הסובייקט, הפרט, דרך הבחנה מרחבית שלו מהחברה הכללית. המודרים מהמרחב הציבורי יכולים להיות מוגדרים כסובייקטיםבתחילה, כלומרשימש המושג חבריםלתיאור במבנהמרחב החברתי, שהםמילולי בעליבלתי-רצון חופשי מעצם הגדרתם כבני אדםממשי, אבלומאוחר בויותר בזמןפוקו הםהרחיבו נתיניםבהתייחסות שלמרחבית התרבות(פיזית שחוקרת אותם כמושאים, ובונה אותם כיישויות חברתיות מותאמותולא-תרבות.פיזית אז מפרקת ההטרוטופיה את הסובייקט כמושא מחקר, מה שמאפשר את הגדרתו מחדש דרך "תיקונו" ומישמועו "הנכון"כאחד). פוקו טען כי בתי-הכלא, המוסדות לחולי הנפש, לחולים ומוגבלים ואפילו בתי הספר מהווים מרחבים, הטרוטופיות, שכאלה. זאת משום שאלו אתרים מופרדים מסביבתם, השולטים לחלוטין בתנועות אליהם, מהם ובתוכם.
 
המודרים מהמרחב הציבורי יכולים להיות מוגדרים כסובייקטים, כלומר – חברים במבנה החברתי, שהם בעלי-רצון חופשי מעצם הגדרתם כבני אדם, אבל בו בזמן הם נתינים של התרבות שחוקרת אותם כמושאים, ובונה אותם כיישויות חברתיות מותאמות-תרבות. אז מפרקת ההטרוטופיה את הסובייקט כמושא מחקר, מה שמאפשר את הגדרתו מחדש דרך "תיקונו" ומישמועו "הנכון". פוקו טען כי בתי-הכלא, המוסדות לחולי הנפש, לחולים ומוגבלים ואפילו בתי הספר מהווים מרחבים, הטרוטופיות, שכאלה. זאת משום שאלו אתרים מופרדים מסביבתם, השולטים לחלוטין בתנועות אליהם, מהם ובתוכם. גם הדרה חברתית, שאינה כרוכה בהגבלת חופש התנועה של הפרט (לדוגמה: אי-הצגה של מיעוטים באמצעי התקשורת), יוצרת בהקשר זה מרחב הטרוטופי.
 
בדומה למושג "[[הגמוניה]]" שטבע [[אנטוניו גראמשי]], גם כאן מדובר באמצעי חברתי בלתי-מורגש כמעט ו"טבעי" בעבור החברים בתוך הקבוצה, לפיקוח, שליטה, בידוד והדרה של החריגים והשונים. בעבור רוב חברי הקבוצה, המקבלים עליהם בהסכמה ויש הטוענים שגם בהכנעה את חוקיה, המבנים ההטרוטופיים הממשיים והלא-ממשיים נתפסים כטבעיים, בלתי-מזיקים ואף נחוצים. כדי לקרוא תיגר על מבנים כאלה, יש צורך בהפעלת דה-קונסטרוקציה על הערכים המכוננים אותם. לעתים, אדם הזר לתרבות ולחברה עשוי להבחין בנקל במבנים אלו ולבקרם, בעוד שהחברים בקבוצה לא יבחינו בהם או לא ייחסו להם משמעות שלילית כלשהי. בדומה למנגנוני ההגמוניה, גם תכונה זו של המרחב ההטרוטופי מהווה את אחת מנקודות עוצמתו הרבות.
 
אליבא דפוקו, ההטרוטופיה היא תהליך קריטי בתרבות ומהווה תנאי לקיומם של חיים חברתיים. היא מאפשרת את גיבושו של ההמון ועיצובו לכדי חברה בעלת מאפיינים מוגדרים, המתקיימת במרחב וזמן נתונים. ניתן לקשור את ההטרוטופיה לאופן שבו החברה משעתקת, מגבשת ויוצרת נורמות התנהגות ושופטת את היחיד על פיהן, וזאת מתוך ההנחה שחברה מוגדרת, בין היתר, על-ידי הזרים והחריגים שבתוכה. תהליך זה של הבנייה חברתית, המפריד בין הציבור המציית לכלליה הבלתי-כתובים של החברה, לבין אלו שחורגים מהנורמות המוגדרות באופן רשמי ולא-רשמי בה, הוא תהליך המכונן ומגדיר זהות קבוצית, ממנה נגזרת גם הזהות האישית והפרטית של כל אחד מחברי הקבוצה. בחיבוריו מתייחס פוקו, בין היתר, לגניאלוגיה של הענישה ובאופן שבו היא משמשת לקיומן של הטרוטופיות.
== השלב המאוחר: הטרוטופיה כארגון המרחב ובידודו ==
 
בשנת 1967 פוקו עשה שימוש ראשון במונח בהקשר המרחבי, וזאת כדי להסביר את אופן השליטה של מערכת חברתית כלשהי ביחידים. בדומהפוקו למושגהחל "[[הגמוניה]]"מתייחס שטבעלהטרוטופיה [[אנטוניוכאל גראמשי]]מרחב ממשמע (מחיל משמעות), גםשמאפשר כאןשליטה מדוברמקסימלית באמצעיבסובייקטים שבתוכו. בידודם הפיזי-חברתי בלתישל האובייקטים (לדוגמה, אסירים בבית-מורגשכלא כמעטאו ו"טבעי"חולי בעבורנפש החבריםבמוסד בתוךרפואי), הקבוצהמאפשר לאשרר את החוקים הרשמיים והלא-רשמיים של החברה ולשמר אותם. כך לדוגמה, לפיקוחכליאתו של אדם שעבר על החוק המקומי, שליטהפירושה הדרתו מהמרחב הציבורי ויצירת קו גבול בינו לבין שאר חברי הקבוצה שלא עברו על אותו החוק. כליאתו איננה מאפשרת רק "תיקונו" והחזרתו למוטב ברוח חוקי החברה, בידודאלא והדרהגם חיזוק של החריגיםאותם כללים ואישורם מחדש, פעם אחר והשוניםפעם.
 
פוקו החל מתייחס להטרוטופיה כאל מרחב ממשמע (מחיל משמעות), שמאפשר שליטה מקסימלית בסובייקטים שבתוכו. בידודם הפיזי-חברתי של האובייקטים (לדוגמה, אסירים בבית-כלא או חולי נפש במוסד רפואי), מאפשר לאשרר את החוקים הרשמיים והלא-רשמיים של החברה ולשמר אותם. כך לדוגמה, כליאתו של אדם שעבר על החוק המקומי, פירושה הדרתו מהמרחב הציבורי ויצירת קו גבול בינו לבין שאר חברי הקבוצה שלא עברו על אותו החוק. כליאתו איננה מאפשרת רק "תיקונו" והחזרתו למוטב ברוח חוקי החברה, אלא גם חיזוק של אותם כללים ואישורם מחדש, פעם אחר פעם.
 
לטענת פוקו, למדע, הכולל דיסציפלינות מחקר שונות ומגוונות, יש בסיס פיזי הטרוטופי, ואת התופעה אותה הוא חוקר ניתן לראות בתוך שטח ההטרוטופיה. הטרוטופיה יכולה להיות מעבדה (במקרה זה הדיסציפלינה תהיה כימיה, לדוגמה), או בית-כלא (סוציולוגיה/פסיכולוגיה). כך שהמרחב המופרד פיזית והסגור מאפשר חקירה (ב"תנאי-מעבדה") של מושא מחקר כלשהו.
155

עריכות