הבדלים בין גרסאות בדף "שלמה נקדימון"

הוסרו 6 בתים ,  לפני 5 שנים
מ
הגהה, אחידות במיקום הערות שוליים ביחס לסימני פיסוק, הסרת קישורים עודפים
מ (הגהה, אחידות במיקום הערות שוליים ביחס לסימני פיסוק, הסרת קישורים עודפים)
[[תמונהקובץ:Shlomonakdimon.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שלמה נקדימון]]
'''שלמה נקדימון''' ('''קָאמינקר''') (נולד ב-[[29 ביולי]] [[1936]]) הוא [[עיתונאי]] [[ישראלי]] ו[[פרשן פוליטי]], חוקר תולדות [[היישוב]] ו[[מדינת ישראל|המדינה]]. פרסם ספרים ובהם מחקרים מקיפים על אירועים ופרשיות בתולדות היישוב והמדינה. [[יועץ תקשורת]] של [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[מנחם בגין]].
 
==ביוגרפיה==
נולד ב[[חיפה]] בשנת [[1936]]. אביו, יצחק אשר קאמינקר,{{הערה|{{תדהר|7|2809|יצחק אשר קאמינקר}}.}}, היה [[חלוציות|חלוץ]] ש[[עלייה לארץ ישראל|עלה ארצה]] מ[[גליציה המזרחית]]. ב[[ארץ ישראל]] נמנה עם מייסדי [[פועלי אגודת ישראל]] ונשא פנקס חבר מס' 1. על שמו נקרא משעול ב[[פתח תקוה]].
 
את דרכו העיתונאית החל בעיתון "[[חרות (עיתון)|חרות]]", ולאחר מכן עבר ל"[[ידיעות אחרונות]]". התמחה בעריכת תחקירים על הנעשה בזירה הפוליטית והמפלגתית ובדרכי קבלת ההחלטות בממשל.
בשנים [[1978]]–[[1980]], בתקופת ה[[משא ומתן]] על [[הסכם השלום עם מצרים]], שימש נקדימון כ[[יועץ תקשורת]] ל[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[מנחם בגין]].
 
ב-[[1983]] וב-[[1984]], במסגרת תחקיריו, טס נקדימון ל[[הונג קונג]] כדי לראיין את [[אברהם תהומי]], שהיה סגן מפקד סניף "[[ההגנה]]" ב[[ירושלים]] ולאחר מכן ייסד את ה[[אצ"ל]] והיה מפקדו הראשון. כמו כן היה מעורב ב[[רצח|חיסול]]ו של המנהיג החרדי [[יעקב ישראל דה האן]] בשנת [[1924]]. תהומי חי באחרית ימיו ב[[הונגבהונג קונג]]. בראיונות לא הודה תהומי במפורש כי הוא האיש שירה באקדח בדה האן, אך נטל על עצמו את האחריות לביצוע הרצח, שהיה מוצדק בעיניו כמשימה לאומית שחובה היה לבצעה. לדבריו, המשימה הוטלה עליו על ידי [[יצחק בן צבי]], יושב ראש הוועד הלאומי, [[יוסף הכט]] המפקד הארצי של ההגנה ו[[זכריה אוריאלי]], מפקד סניף ההגנה בירושלים. לעומת זאת, חשף נקדימון מסמך אותנטי בחתימת תהומי, שבו הוא מאשר את השתתפותו האישית בהתנקשות.
 
על ספרו "תמוז בלהבות", המתאר את סיפור [[מבצע אופרה|תקיפת הכור האטומי]] ב[[עיראק]] בשנת [[1981]], זכה נקדימון ב[[פרס סוקולוב]] לתקשורת הכתובה לשנת [[1993]]. בשנת [[1995]] קיבל פרס לחקר ביטחון ישראל מטעם [[מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים]] על מחקרו "חור שחור – ישראל, ארצות הברית, עיראק 1981–1991". בשנת [[2008]] ([[ה'תשס"ח]]), ב[[יום העצמאות]] ה-60 של [[מדינת ישראל]] הוענק לנקדימון תואר [[יקיר העיר תל אביב]] על "תרומה ייחודית בתחום העיתונות, התקשורת, הפרשנות, המחקר, העיון והספרות"{{הערה|[http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/_MultimediaServer/documents/1257149.pdf יקירי תל אביב יפו, תשס"ח], עמ' 15], באתר עיריית תל אביב. }}.