משה בצלאל לוריא – הבדלי גרסאות

נולד בשנת [[תקצ"ה]] ב[[סוכובוליה]], ליד [[ביאליסטוק]] לחיה ולרב שרגא לוריא. בילדותו למד אצל אחיו הבכור רבי אריה ליב לוריא בעיר גנינדז, בצעירותו למד בעיר [[הורדנה|גרודנה]] ובה נודע על שם עיירת מולדתו בתואר "העילוי מסוכובוליה" (או: סוחאווליא). בהמשך עבקעבר ללמוד ב[[ישיבת וולוז'ין]], והתקרב אל ראש הישיבה [[הנצי"ב מוולוז'ין]]. בתקופת המחלוקת בישיבת וולוז'ין בשנת [[תרי"ד]] ([[1854]]), היה בין תלמידי הישיבה שהופיעו מצדו של הנצי"ב מוולוז'ין בפני בית הדין המיוחד שפישר בין הצדדים.{{הערה|הרב [[משה צבי נריה]], "הנצי"ב מוולוז'ין" עמ' 365. בתוך: '''יהדות ליטא''' ח"א, תל אביב, תש"ך.}} לאחר נישואיו חזר ללמוד בישיבה וקיבל [[סמיכה לרבנות]] מרבני הישיבה ומהרב [[יצחק אלחנן ספקטור]] שכיהן אז כרבה של [[נובהרדוק]]. בהיותו בן 24, בשנת [[תרי"ט]], קיבל כהונת רבנות ראשונה ב{{ו|וילאן}}. בשנת [[תרכ"ז]] התמנה לרבנות העיירה [[שאקי (ליטא)|שאקי]] ({{אנ|Šakiai|Šakiai}}), בשנת [[תרל"ה]], [[1875]], התמנה לרבנות [[סייני]] ({{אנ|Sejny|Sejny}}) וכיהן בה במשך שלושים ושתים שנים, הוא התפרסם ברחבי העולם היהודי בשנים אלו ומוזכר רבות בספרי דורו בתור "הרב מסייני".