מצר הורמוז – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישורים חיצוניים - הרחבה
חידוד
שורה 43:
חשיבותו האסטרטגית והכלכלית של מצר הורמוז, כנתיב מעבר של נפט וסחורות ממדינות המפרץ, הוכרה כבר מראשית ההיסטוריה. אזור המצר נכבש לראשונה בידי ספנים [[האימפריה הפורטוגזית|פורטוגזים]] ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]], ומאז עברה השליטה בו בין סולטאנים מקומיים ומעצמות אירופאיות קולוניאליסטיות. מסוף המאה ה-18 שלטה בריטניה בחופו הדרומי של המצר כשהשתלטה על עומאן, שהפכה ב-1890 ל[[מדינת חסות]] בריטית עד עצמאותה ב-1971.
 
דרך המצר עוברת מרבית תפוקת הנפט של [[כווית]], [[עיראק]], [[איראן]], [[ערב הסעודית]], [[בחריין]], [[קטאר]] ו[[איחוד האמירויות הערביות]]. נכון ל-[[2011]], עוברות במצר הורמוז בממוצע 14 [[מכלית נפט|מכליות נפט]] ביום, ובהן כ-17 מיליון [[חבית נפט|חביות נפט]]{{הערה|1=גם בשנת [[2013]] עברו במצר הורמוז כ-17 מיליון חביות נפט (נפט גולמי ותזקיקים) ביום, ראו: U.S. Energy Information Administration, [http://www.eia.gov/todayinenergy/detail.cfm?id=18991# World oil transit chokepoints critical to global energy security], '''Today in Energy''', 1 December 2014}} (כ-2.7 מיליון מ"ק), שהן כ-35% מהנפט המשונע בים וכ-20% מתפוקת הנפט הכלל-עולמית. בכך מהווה המצר צוואר בקבוק מהמעלה הראשונה באספקת הנפט העולמית.
 
ביולי [[1988]] הופל [[מטוס נוסעים]] איראני בשמי המצר בידי ספינת טילים אמריקאית, וכל 290 נוסעיו נהרגו. האיראנים איימו בפעולה נגד כוחות אמריקניים. עד היום נסיבות הפלתו של המטוס נותרו שנויות במחלוקת.