ויקיפדיה

סובאלק – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
שורה 28:
'''סובאלק''' (ב[[פולנית]]: '''Suwałki'''; ב[[יידיש]]: '''סואוואַלק'''; ב[[ליטאית]]: '''Suvalkai'''; ב[[רוסית]]: '''Сувалки'''; ב[[גרמנית]]: '''Suwalken''') היא עיר במחוז [[פודלסיה]] (''Podlasie'') שבצפון-מזרח [[פולין]]. כיום ([[2006]]) מונה העיר קרוב ל-70,000 נפש.
 
סובאלק,העיר בירתמשמשת כבירת [[נפת סובאלק]], היא אחדואחד מן המרכזים המסחריים החשובים בחבל פודלכיה (Podlachia, לעתים Podlachian). הייתההעיר שימשה בעבר בירת חבל סובאלק, עד לביטול [[יחידה מנהלית]] זו בשנת [[1999]]. סובאלק

העיר מרוחקת כ-30 ק"מ מגבולה הדרום-מערבי של [[ליטא]]. סודוביה (Sudovia), מחוז התרבות הליטאי הסמוך לעיר – הקטן מבין חמשת מחוזות התרבות של ליטא – מכונה לעתים "סובאלקיה" (Suvalkija). העיר השאילה את שמהּ גם ל"אזור מוגן" (דומה ל[[שמורת טבע]], בעל פחות מגבלות) הסמוך אליה.
 
==היסטוריה==
 
אזור סובאלק היה מיושב החל מ[[ימי הביניים]] ב[[שבט]]ים [[פרוסיםפרוסיה|פרוסיים]] ובשבטים [[באלטיםהמדינות הבאלטיות|באלטיים]] המכונים יוטבינגים (Yotvingians) או סודוביים (Sūduviai)., ואולם, למן הגעתו של [[המסדר הטבטוני]] לסוּדוֹביה, נכבשו שטחיהם ובמאות הבאות היו מיושבים בדלילות. הכפר

היישוב נוסד בידי [[נזיר]]ים קמלדוניים (Camaldolese ), אשר קיבלו לידיהם את השטח שעליו עתידה הייתה העיר לקום מידיו של [[היסטוריה של ליטא#הדוכסות הגדולה של ליטא|הדוכס הגדול של ליטא]] יאן קז'ימייז' השני.
 
תחילה השתייך היישוב ל[[ליטא]], ועם האיחוד בין [[פולין]] ו[[ליטא]] עבר לשליטת [[פולין]], כאשר בשנת [[1422]] נקבע סופית שהשטח הוא בבעלות [[פולין]].
 
במאות ה- 16 וה- 17 התפתח היישוב מבחינה [[כלכלה|כלכלית]], והפך למרכז מסחרי, שבו התקיים שוק שבועי וסחר ב[[סוס]]ים. בשנת [[1701]] זכתה סובאלק למעמד של [[עיר]].
 
בחלוקה הראשונה של [[פולין]] ([[1772]]) נותרה העיר בשטח [[פולין]], ובחלוקה השנייה ([[1795]]) נמצאה בשטח הסיפוח של [[פרוסיה]]. בשנת [[1807]] סופחה לנסיכות [[ורשה]], ובשנת [[1815]] סופחה למלכות [[פולין]].
 
במהלך המאה ה- 19 גדלה העיר כתוצאה מ[[המהפכה התעשייתית]], והוקמו בה מפעלים קטנים לאריגת [[בד|בדים]].
 
במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]], בשנת [[1915]], נכבשה העיר על ידי [[גרמניה]], ובשנים [[1921]]-[[1920]] נכבשה על ידי [[רוסיה]].
 
==יהדות סובאלק==
[[תמונה:Suwalki memorial yadvashem.jpg|ימין|ממוזער|150px|מצבת זיכרון לקדושי קהילת סובאלק שנספו בשואה, ב[[יד ושם]]]]
[[קובץ:Suwałki holocaust memorial.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[אנדרטה]] לזכר יהודי סובאלק שנספו בשואה, ב[[בית העלמין בחולון]]]]
תחילת התיישבות ה[[יהודים]] בעיר הייתה כפי הנראה בתחילת המאה ה- 19. בשנת [[1808]] נמנו בה עשר משפחות יהודיות, ובשנת [[1823]] ה[[יהודים]] כבר היוו רוב בעיר, וסייעו רבות להתפתחותה הכלכלית.
{{להשלים|פסקה=כן}}
 
בשנת [[1821]] נבנה בעיר [[בית כנסת]], ולידו [[בית מדרש]], והעיר העמידה [[רב|רבנים]] חשובים. בעיר גם פעל ה[[סופר]] [[יצחק זיבנברגר]].
 
בשנת [[1851]] נפתח בעיר [[תלמוד תורה]] ביוזמת הרב [[יצחק אייזיק חבר]], אשר נקרא על שמו, בשם "אוהל יצחק".
 
בשנת [[1859]] הוקם בעיר [[בית חולים]] יהודי, ובשנת [[1862]] נפתחו בעיר [[בית דפוס]] [[עברית|עברי]] ו[[בית ספר]] [[עברית|עברי]] בשם "בית ספר לילדי ישורון".
 
יהודי העיר נטלו חלק במרד הפולני של שנת [[1863]], ובשנות ה- 80' של המאה ה- 19 הצטרפו רבים מהם ל[[התנועה הציונית|תנועה הציונית]], כאשר ל[[הקונגרס הציוני העולמי הראשון|קונגרס הציוני העולמי הראשון]] ב[[באזל]] נשלח ציר מקבוצת [[חובבי ציון]] בעיר. הדמות הבולטת ב[[ציונות|תנועה הציונית]] בעיר היה ה[[פובליציסט]] יוסף שיינהאק.
 
בשנת [[1912]] נוסד בעיר "ארגון חובבי השפה העברית", ובשנים שטרם [[מלחמת העולם הראשונה]] החלו לפעול בעיר [[תנועת נוער|תנועות נוער]] [[ציונות|ציוניות]].
 
ב[[מלחמת העולם הראשונה]] ניזוקה מאוד העיר, והאוכלוסייה היהודית בה התדלדלה ונפגעה כלכלית. כמו כן, נפגעו יהודים מהתנכלויות אלימות של חיילי [[הצבא הכחול|צבא האלר]]. בסיוע ארגוני צדקה יהודים, הצליחה הקהילה להשתקם, ומוסדות החינוך והתרבות היהודיים ו[[ציונות|הציוניים]] בעיר הורחבו.
 
ב[[שנות השלושים]] התרבו האירועים ה[[אנטישמיות|אנטישמיים]] בעיר, ונערכו פעולות חרם נגד היהודים בה, לרבות ניפוץ שמשות חנויות ובתי יהודים, הכאת יהודים, והפצת כרזות [[אנטישמיות]].
 
טרם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] התגוררו בעיר ובכפרי המחוז שלה כ- 8,000 יהודים, מתוכם כ- 6,000 בסובאלק עצמה.
 
על פי [[הסכם ריבנטרופ מולוטוב]] עברה העיר לשליטה [[ברית המועצות|סובייטית]], אך בראשית [[אוקטובר]] [[1939]] נסוגו ממנה הכוחות ה[[ברית המועצות|סובייטיים]], וביום [[6 באוקטובר]] [[1939]] נכנסו לעיר כוחות [[גרמניה|גרמנים]], והחלו במעשי התעללות פומביים ביהודיה, בשוד חנויות היהודים, ובשליחת זקני היהודים לעבודות פרך. כמו כן, הופקעו המוסדות הדתיים והתרבותיים היהודיים, הוצא צו איסור על השחיטה הכשרה, ונאסר על יהודים להתאסף בקבוצות.
 
ביום [[23 באוקטובר]] נמסר לרב [[דוד ליפשיץ (רב)|דוד ליפשיץ]] כי על היהודים בעיר להתפנות מבתיהם בתוך שלושה ימים. בתום מספר ימים, נמלטו רוב יהודי העיר לאזורי [[ברית המועצות]] ו[[ליטא]], ולא מעטים מתו בדרכם.
 
כ- 2,000 היהודים שנותרו בעיר גורשו על ידי ה[[גרמניה|גרמנים]] למחוז [[לובלין]], וגורל רובם המכריע היה שנספו ב[[שואה]]. כמו כן, נספו חלק גדול מהנמלטים ל[[ליטא]].
 
לאחר סיום המלחמה חזרו כמה עשרות יהודים לעיר, ומצאו כי [[בית המדרש]] של העיר נשרף, ו[[בית קברות|בית העלמין]] הוחרב. את [[בית כנסת|בית הכנסת]] הגדול של העיר פירקו רשויות [[פולין]] ב[[שנות החמישים]].
 
בשנת [[1957]] עוד היו בעיר 11 יהודים.
 
בעיר נולדו [[אברהם שטרן]], מפקד ה[[לח"י]], ו[[פנחס ספיר]], [[שר האוצר]] השלישי של [[מדינת ישראל]].
 
===רבני העיר===
* רבי אברהם אבא'לה ב"ר מרדכי - הוא הרב הראשון המוכר שכיהן בסובאלק.
* רבי אברהם אבא'לה ב"ר ברוך, היה רבה השני של הקהילה היהודית בעיר.
* רבי [[יצחק אייזיק חבר]] ([[תר"ט]]-[[תרי"ג]], [[1849]]-[[1853]]), נפטר בעת כהונתו בסובאלק.
* רבי [[יחיאל הלר]] ([[1853]]-[[1858]]), מחבר "כבוד מלך", כיהן בסובאלק עד עזיבתו לטובת רבנות [[פלונגיאן]].
* רבי [[שמואל מוהליבר]] ([[1860]]-[[1868]]), כיהן בסובאלק עד עזיבתו לטובת רבנות [[ראדום (עיר)|ראדום]].
* רבי [[אליעזר שמחה רבינוביץ]] ([[1868]]-[[1874]]), לאחר עזיבתו את העיר פרצה מחלוקת על הרבנות, והעיר נותרה ללא רב במשך שנתיים.
* רבי [[הלל ליבשיץ]] ([[1876]]-[[1893]]), כיהן בסובאלק עד עזיבתו לטובת רבנות [[לובלין]], לאחר עזיבתו התחדשה המחלוקת ושוב נותרה העיר ללא רב למשך שנה וחצי.
* רבי [[דוד טבל קצנלנבוגן]] ([[1894]]-[[1907]]), כיהן בסובאלק עד עזיבתו לטובת רבנות [[סנקט פטרבורג]].
* רבי [[משה בצלאל לוריא]] ([[1907]]-[[1914]]), נפטר בעת כהונתו בסובאלק.
* רבי [[חיים הלר]], התמנה לרבנות סובאלק לאחר הרב לוריא, אך בשל פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] לא הגיע לכהן בה בפועל. במשך שנות המלחמה התנהלו ענייני הרבנות בעיר על ידי מורי ההוראה המקומיים, רבי בנימין מגנצא ורבי משה אלטמן.
* רבי [[אהרן בקשט]] ([[1921]]-[[1925]]), כיהן בסובאלק עד עזיבתו לטובת רבנות [[לומז'ה]].
* רבי [[יוסף יוסלביץ']] ([[1926]]-[[1935]]), נפטר בפתאומיות בגיל 56 בעת כהונתו בסובאלק.
* רבי [[דוד ליפשיץ (רב)|דוד ליפשיץ]] ([[1935]]-[[1939]]), חתנו של הרב יוסלביץ', הצליח להימלט עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] והגיע ל[[ארצות הברית]], בה עמד בראש "ועד העזרה לפליטי סובאלק והסביבה", וכיהן כראש ישיבה וכחבר הנשיאות של "אגודת הרבנים באמריקה ובקנדה".
 
שורה 63 ⟵ 106:
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Suwałki|שם ויקישיתוף=סובאלק}}
* [http://moreshet.pl/he/node/1285 יהדות סובאלק באתר מורשת יהדות פולין]
* [http://data.jewishgen.org/wconnect/wc.dll?jg~jgsys~shtetm~-531306 Suwałki] באתר Jewishgen
* [http://freepages.genealogy.rootsweb.ancestry.com/~raczki/ostrowski/History.html היסטוריה של אזור ראצק]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/סובאלק"