הבדלים בין גרסאות בדף "מעלות צלזיוס"

אין שינוי בגודל ,  לפני 6 שנים
מ
הורדת שימוש בתג br*
(ויקישיתוף בשורה)
מ (הורדת שימוש בתג br*)
 
==היסטוריה==
ב-[[1742]] הציג אנדרס צלזיוס סולם טמפרטורה '''הפוך מזה הקרוי כיום על שמו''': האסטרונום השבדי הציע שטמפרטורת הקיפאון של המים תגדיר את הערך מאה מעלות בסולם, וטמפרטורת הרתיחה - את הערך אפס מעלות. במאמרו ''Observationer om twänne beständiga Grader på en Thermometer'' (בשבדית: "תצפיות בשתי נקודות קבועות על [[מדחום]]"), תיאר צלזיוס את טמפרטורות הקיפאון והרתיחה של המים, ציין את חוסר רגישותה של טמפרטורת הקיפאון לשינוי בלחץ, רשם - בדיוק ראוי לציון - את השינוי בנקודת הרתיחה עם השינוי בלחץ, והציע שטמפרטורת הרתיחה תיקבע בלחץ הממוצע השורר בגובה פני הים. לחץ זה ידוע כיום כאטמוספירה אחת.<br />{{ש}}
ב-[[16 בדצמבר]] [[1745]], במאמר המתאר את [[גן בוטני|הגן הבוטני]] ב[[אוניברסיטת אופסלה]], ציין הבוטנאי השבדי הנודע '''[[קארולוס ליניאוס]]''' את הטמפרטורות השוררות בחממת הגן:
{{ציטוט|תוכן=הקלדריום (החדר החם בחממה)... בזכות קרני השמש בלבד, צובר חום כזה שהמדחום לעתים קרובות מגיע ל-30 מעלות, אף שהגנן המצוין אינו מניח לו לעלות מעבר ל-20 - 25 מעלות, ובחורף לא מתחת ל-15 מעלות...|מרכאות=כן}}
==שימושים, הצגה וכתיב==
מעלות צלזיוס משמשות הן לציון טמפרטורה מסוימת בסולם זה ("הטמפרטורות במישור החוף יגיעו היום ל-C°{{כ}} 40", "חום גופו של החולה עלה ל-C°{{כ}} 39") והן לציון הפרש או טווח טמפרטורות ("כדור הארץ התחמם בממוצע ב-C°{{כ}} 0.5 במאה השנים האחרונות", "שגיאת המדידה במדחום זה היא C°{{כ}} ±3").
מאחר שגודלה של כל מעלת צלזיוס שווה בדיוק לגודלו של קלווין אחד, משתמשים תדיר בקלווין לציון הפרשים בין טמפרטורות הנתונות בסולם צלזיוס, במיוחד במאמרים מדעיים.<br />{{ש}}
מעלת הצלזיוס מסומנת בצמד התווים "C°": הסימן ° מדגיש כי מדובר במעלה, כלומר ביחידה שיש לה ערך בסולם מסוים בלבד, ולא ערך מוחלט, כמו לקלווין; מקורו של הסימן C בביטוי '''C'''entigrade Scale, אם כי הוא תואם כמובן גם את שמו הנוכחי של הסולם, '''C'''elsius.<br />{{ש}}
בכתיבת טמפרטורה במעלות צלזיוס, יש להפריד ברווח את הערך המספרי מהסימן C°, כפי שמופיע בדוגמאות לעיל: לא C°{{כ}}40, ולא C °{{כ}}40, כי אם C°{{כ}} 40.
 
: 3. ההפרש בין נקודות האפס בשני הסולמות, קלווין וצלזיוס, הוא בדיוק K{{כ}} 273.15, והנקודה המשולשת של המים היא בדיוק C°{{כ}} 0.01.
 
המדידות הרשמיות המתייחסות למים, נערכות במים בעלי הרכב [[איזוטופ]]י מיוחד, המכונים [[VSMOW]]. באיכות המדידה הקיימת כיום, ידוע כי עבור מים אלה ההפרש בין הנקודה המשולשת של המים לנקודת הקיפאון של המים גדול (במעט מאוד, פחות מאלפית הצלזיוס) מ-C°{{כ}} 0.01. מכאן, נובע שנקודת הקיפאון של המים איננה C°{{כ}} 0, אלא מעט פחות מזה.<br />{{ש}}
גם נקודת הרתיחה של VSMOW איננה בדיוק K 373.15, אלא 16.1 אלפיות הקלווין פחות, כך שגם נקודת הרתיחה של המים איננה לחלוטין C°{{כ}} 100.<br />{{ש}}
הבדלים אלה הם חסרי משמעות לחלוטין מכל בחינה כמעט, למעט יישומים מדעיים יוצאי דופן: די בעלייה של 4.5 מטר מפני הים כדי שירידת הלחץ תוריד את נקודת הרתיחה של המים ב-16 אלפיות הקלווין.
 
==בעולם==
ברוב מדינות העולם משתמשים בסולם צלזיוס, כנראה בשל התאמתו לשיטת החשיבה העשרונית ולתכונות המוכרות של המים. יוצאים מן הכלל הם תחומי מדע מסוימים, כגון חקר טמפרטורות נמוכות ו[[אסטרופיזיקה]], וטבלאות הנדסיות או מסדי נתונים, במיוחד אלה המציינים טווחי טמפרטורות רחבים; באלו נפוץ השימוש בקלווין. <br />{{ש}}ב[[ארצות הברית]], בה נהוגות יחידות מידה לא עשרוניות רבות (ה[[אינץ']] וה[[רגל (יחידת מידה)|רגל]], לדוגמה), עדיין משתמש רוב הציבור ב[[פרנהייט|סולם פרנהייט]] בחיי היומיום; רוב הקהילות המדעיות ותחומי ההנדסה בארצות הברית, במיוחד ב[[טכנולוגיה עילית|טכנולגיה העילית]], עברו לשימוש בצלזיוס. <br />{{ש}}ב[[בריטניה]], בה נפוץ בעבר השימוש בסולם פרנהייט, עברה ב[[שנות ה-70]] רוב האוכלוסייה לשימוש בסולם צלזיוס; חלק מתחזיות מזג האוויר (במיוחד בקיץ) נתון בשני הסולמות, לשימוש הציבור המבוגר יותר. גם מדחומי האוויר הנמכרים בממלכה המאוחדת מציינים את שני הסולמות.
 
==ראו גם==