קובץ שיעורים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 5:
הספר נכתב על פי כתביהם של תלמידי המחבר, שכתבו את שיעוריהם של רבם. הספר מחולק לסימנים של סוגיות הלכתיות ו[[סעיף|סעיפים]] בכל סימן המחולקים לפי אותיות, כשכל סעיף בסימן הוא קטע קצר ומתומצת מחידושיו של המחבר. בספר מובאים חידושים מתורתם של ה[[ראשונים]], עם חקירות ב[[שיטת בריסק]] המלבנות את הביאור המדויק בכוונתם. בין השאר מובאים בספר גם דברי רבותיו של המחבר, רבי חיים סולובייצ'יק ורבי [[שמעון יהודה שקופ]].
 
בהקדמת הספר מובאת אמרתו של רבי חיים סולובייצ'יק שהרב וסרמן נהג לחזור עליה: לחדש חידושים זה לא בשבילנו, זה היה תפקידם של ה[[ראשונים]]. תפקידנו הוא להבין את מה שנכתב בלבד.{{הערה|הקדמת רבי [[אלעזר שמחה וסרמן]] לקובץ שיעורים.}}
 
בחלק שני של הספר נדפס [[פמפלט|קונטרס]] '''"דברי סופרים"''', שבו מברר המחבר את גדרן של המצוות [[דרבנן]] ומקור החיוב בהן, לפי שיטה ייחודית משלו. מהיסודות הידועים שבספר הוא היסוד כי המקור והחיוב לתקנות החכמים השונות, וכן החיוב על העם לשמוע בקולם, הוא מהסברה הפשוטה שכן הוא רצון ה', שכן המצוה "ועשית ככל אשר יורוך" אומרת רק כי יש '''להאמין''' ולשמוע בקול החכמים, אך לאחר שנכתבה מצווה זו, די בכך שעל פי סברת חכמים נדרשות תקנות אלו כדי להעמיד את חוקי התורה שאותם ציווה הבורא, כדי לשמוע בקולם, שהרי המחייב לשמוע בקול התורה גם הוא הסברא הפשוטה ש"כן הוא רצון הבורא", וכיום כאשר ידוע שגם דינים ותקנות אלו הם רצון הבורא כדי להעמיד את התורה והמצוות על תילן, המחייב בהם גם הוא כי כן הוא רצון הבורא, ועל כן גם על [[קטן (הלכה)|ילד]], שלא הגיע ל[[בר מצווה|גיל מצוות]], מוטל לשמוע לכל החכמים.